סגירת מרפסת - מה נחשב סגירה, מתי צריך היתר והאם זה מוסיף שטח
סגירת מרפסת טעונה היתר בנייה: התקנות מונות אותה בשמה בין העבודות שטעונות היתר, ואין לה פטור בשום גודל. מרפסת מקורה שאינה זיזית, שנסגרת בחומרים קלים ובלי הקלה, נכנסת, ככלל, לרישוי המקוצר; כל השאר - למסלול הרגיל.
גם וילון זכוכית (זכוכית נאספת) ומסך זיפ במסילות הם סגירה: התקנות לא מבחינות בין סגירה קבועה לסגירה שנפתחת, רמת גן אוסרת במפורש סגירה בכל חומר, גם "פריק, נגרר או מתקפל", ובאר שבע מאשרת מסך זיפ רק בהיתר. פסק דין שעוסק בהם במפורש לא מצאנו.
בעמוד: מה נחשב סגירה לפי החוק, טבלה לפי סוג הסגירה, מתי חל המסלול המקוצר, האם הסגירה מוסיפה שטח, מה אומרות הרשויות, מה קבע בית המשפט העליון, בית משותף, ומה בודק מהנדס.
העמוד מסביר את נוסח החוק, התקנות, ההנחיות העירוניות וההחלטות שמצאנו, ואינו ייעוץ משפטי. אנחנו משרד הנדסת מבנים ומטפלים בצד ההנדסי של הבקשה; בשאלת אכיפה, בסכסוך עם שכנים או בשאלה על זכויות צריך עורך דין. רשימת העבודות במסלול המקוצר, כפי שמינהל התכנון מפרסם אותה: הליך רישוי בדרך מקוצרת - מינהל התכנון
בקצרה
- סגירת מרפסת צריכה היתר?
- כן. סגירת מרפסת מופיעה בשמה ברשימת העבודות הטעונות היתר (תקנה 1(3) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), 1967), ותקנות הפטור לא פוטרות אותה בשום גודל ובשום חומר. ההבדל הוא רק במסלול: רישוי מקוצר או מסלול רגיל.
- מה נחשב סגירת מרפסת?
- התקנות לא מגבילות את האמצעי: ב-1967 נכתב בהן "סגירת מרפסת בתריסים", ומ-1984 - "סגירת מרפסת" בלבד. לכן גם וילון זכוכית, מסך זיפ, וילון גלילה או יריעות PVC במסילות, ותריסים, הם סגירה. סוכך ומרקיזה הם קירוי, לא סגירה. על וילון בד על מוט, בלי מסילות, לא מצאנו מקור מפורש.
- מתי סגירת מרפסת נכנסת למסלול המקוצר?
- כשמתקיימים שלושה תנאים יחד: המרפסת מקורה, היא אינה מרפסת זיזית (גזוזטרה שבולטת מקירות הבניין), והסגירה בחומרים קלים - עד 50 ק״ג למ״ר, כולל זכוכית, אלומיניום ופולימרים (תקנה 44 לתקנות הרישוי המקוצר). בקשה שצריכה הקלה עוברת למסלול הרגיל, וכך גם בניין לשימור, מרפסת לא מקורה, מרפסת זיזית או סגירה בבלוקים.
- האם סגירת מרפסת מוסיפה שטח?
- זה נקבע בהיתר ובתכנית, לא בחומר. שטחי בנייה נמדדים לפי "שטח מקורה", ולכן, ככלל, מרפסת מקורה נספרת גם כשהיא פתוחה. אם היא חושבה כשטח עיקרי, הסגירה לא צורכת זכויות - אבל עדיין טעונה היתר. אם היא גזוזטרה שלא נספרה, הסגירה מוסיפה שטח, ובהקלה, ככלל, אי אפשר להוסיף שטחי בנייה.
מה נחשב סגירת מרפסת לפי החוק
סגירת מרפסת היא עבודה שטעונה היתר בשמה, והנוסח לא מגביל את אמצעי הסגירה. תקנה 1 לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ״ז-1967, מונה את העבודות הטעונות היתר, ופסקה (3) שלה היא "סגירת מרפסת".
בנוסח המקורי, מ-1967, נכתב "סגירת מרפסת בתריסים" - ותריס הוא אלמנט שנפתח ונאסף. ב-1984 הוחלפה הפסקה בנוסח "סגירת מרפסת", בלי הגבלה לאמצעי (ק״ת 2034 מ-28.4.1967; ק״ת 4619 מ-15.4.1984). בחוק ובתקנות אין מבחן של "סגירה קבועה" או של "סגירה שאי אפשר לפתוח".
גם הגדרת "בנין" בחוק רחבה: היא כוללת כל חלק של מבנה "וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע", וכן קיר או גדר שתוחמים, או מיועדים לתחום, שטח קרקע או חלל (סעיף 1 לחוק התכנון והבניה).
בקריאה שלנו, מסילות, קופסת גלילה ופרופילים שמעוגנים לתקרה, לרצפה או למעקה הם חיבור של קבע, והזכוכית או הבד מיועדים לתחום את המרפסת גם כשהם מקופלים. פסק דין שמיישם את ההגדרה במפורש על וילון זכוכית או על מסך זיפ לא מצאנו.
סגירת מרפסת גם אינה "שינוי פנימי" - השינוי שהחוק מוציא מחובת ההיתר. שינוי פנימי אינו נוגע לצד החיצוני של הבניין ואינו פוגע בחזית, במראה, בשלד או ברכוש המשותף (סעיף 145(א)(2)), וסגירה נוגעת בצד החיצוני ובחזית.
גם תקנות התכן מתייחסות לתריס כסגירה: הן מדברות על "מרפסת הסגורה בתריס בלבד" (פרטים 2.20 ו-2.22 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), 1970).
וילון בד פשוט: אין מקור מפורש
על וילון בד פשוט שתלוי על מוט בתוך המרפסת, בלי מסילות ובלי תחימה, לא מצאנו מקור מפורש: לא בחוק, לא בתקנות, לא בפסיקה ולא בהנחיות העירוניות שבדקנו. לפני שמתקינים, כדאי לברר בוועדה המקומית.
כשיש מסילה, קופסה או עוגנים, והמסך תוחם את המרפסת, זה כבר מסך נגלל. בבאר שבע, למשל, מסך זיפ במסילות הוא אחת משתי הסגירות שמאושרות בהיתר.
סגירת מרפסת לפי סוג: זכוכית, זיפ, PVC, תריסים וסוכך
יכולת הפתיחה לא משנה את הסיווג: לא מצאנו מקור שמבחין בין סגירה שנפתחת לסגירה קבועה, והפטור היחיד לסגירה עונתית בתקנות הוא לבית אוכל (תקנה 26 לתקנות הפטור). סוכך ומרקיזה שונים - הם קירוי שבולט מהקיר. הטבלה מסכמת לפי סוג, על פי נוסח התקנות וההנחיות שבדקנו.
| סוג הסגירה | האם זו סגירה | היתר ומסלול | הערות ומקור |
|---|---|---|---|
| זיגוג קבוע: חלונות אלומיניום וזכוכית | כן | היתר. מסלול מקוצר במרפסת מקורה שאינה זיזית, כשהבקשה לא צריכה הקלה; אחרת - מסלול רגיל | תקנה 1(3) לתקנות 1967; תקנה 44 לתקנות הרישוי המקוצר. בסגירה שנבנתה בהיתר, החלפת חלונות באותן מידות ובאותו מקום פטורה, בגוון ובחומר שנקבעו בהיתר או בהנחיות (תקנה 20 לתקנות הפטור) - אבל זה לא מכשיר סגירה שנבנתה בלי היתר |
| וילון זכוכית, זכוכית נאספת (זיגוג נאסף) או פאנלים נגררים | כן - אותו דין כמו זיגוג קבוע | כמו זיגוג קבוע | זכוכית נכללת בהגדרת "חומרים קלים". רמת גן אוסרת סגירה בכל חומר, גם "מתקפל" (2026); באר שבע מאשרת זכוכית רק בהיתר ובפרט אחיד (2026). פסק דין שעוסק במפורש בוילון זכוכית לא מצאנו |
| מסך זיפ | כן, כשהוא בקופסה ובמסילות ותוחם את המרפסת | היתר, כמו זיגוג קבוע. בבאר שבע - אחת משתי הסגירות שמאושרות, במסלול המקוצר ובפרט אחיד | בד זיפ נכנס להגדרת "חומרים קלים" (פולימרים). מסך זיפ משווק לפעמים כ"סוכך אנכי", אבל לא מצאנו מקור שמכניס אותו לפטור של הסוכך (תקנה 11 לתקנות הפטור). רמת גן אוסרת כל סגירה של מרפסת |
| וילון גלילה או יריעות PVC במסילות | כן, כשהן בקופסה או במסילות ותוחמות את המרפסת | היתר, כמו זיגוג קבוע | באר שבע: סוכך נגלל מסוג אחר ממסך זיפ, כמו שמשונית, ברזנט או בד יוטה, לא יאושר. רמת גן: סגירת מרפסות אסורה "בכל חומר שהוא, גמיש או קשיח" |
| תריסים | כן - סגירה בתריסים היא הנוסח המקורי של התקנה מ-1967 | היתר | תל אביב-יפו (מהדורה 8): לא יאושר שימוש בתריסי פלסטיק, וארגזי התריס ישולבו במישור החזית. באר שבע: תריסי פלסטיק לא יאושרו, וסגירה בתריסים חיצוניים מופיעה בדוגמאות לסגירות שאינן עומדות בהנחיות |
| סוכך מתקפל (מרקיזה) או גגון | לא - זה קירוי שבולט מהקיר, לא סגירה אנכית | פטור בתנאים: סוכך מתקפל שבמצב סגור בולט עד 50 ס״מ; גגון או סוכך מחומרים קלים שבולט עד 2 מ׳. מעל 20 מ״ר - הודעה עם אישור מהנדס מבנים על העיגון והיציבות, ובמבנה פשוט גם של הנדסאי מבנים (תקנה 4ב) | תקנה 11 לתקנות הפטור, שלא מזכירה דפנות או מחיצות. חיפה (2018): אין להוסיף לסוכך מתקפל דפנות צד קבועות. רמת גן (2026): סגירה אנכית סביב סוכך אסורה בכל חומר. ראשון לציון (2014): בבית משותף - מראה אחיד שרוב הדיירים הסכימו עליו |
| מצללה (פרגולה) במרפסת, עם דפנות | מצללה היא "מבנה בלא קירות"; מחיצות מתקפלות או וילונות היקפיים הופכים אותה למבנה סגור | מצללה במרפסת, שאינה על הגג או על הקרקע, פטורה רק כשהיתר, הנחיות מרחביות או תכנית מתירים | תקנות 1 ו-12(2) לתקנות הפטור, בנוסח 2020. רמת גן (2026): סגירה אנכית סביב מצללה אסורה בכל חומר |
| וילון בד על מוט, בלי מסילות ובלי תחימה | אין מקור מפורש | לברר בוועדה המקומית לפני ההתקנה | - |
גם עבודה שעומדת בתנאי פטור חייבת להתאים לתכניות ולהנחיות המרחביות שחלות במקום (תקנה 2(4) לתקנות הפטור). לכן סוכך פטור רק אם הוא עומד גם בהנחיות של העיר.
סגירת פרגולה במרפסת: דפנות, זיגוג ווילון זכוכית
דפנות, זיגוג, וילון זכוכית או מסך זיפ במסילות שמוסיפים לפרגולה במרפסת הם סגירת מרפסת, והמבנה כבר אינו מצללה: מצללה היא "מבנה בלא קירות" (תקנה 1 לתקנות הפטור). לכן חלים עליהם הכללים שבעמוד: הם טעונים היתר, ובמרפסת זיזית - במסלול הרגיל, לא במקוצר (תקנה 44).
יש תכניות שקובעות במפורש שסגירת מרפסת, בכל חומר, היא סטייה ניכרת מהתכנית. הקלה אפשר לתת רק בנושאים שאין בהם סטייה ניכרת (סעיף 151(ב)(1) לחוק התכנון והבניה), ולכן כל עוד התכנית לא שונתה, אין היתר שיכשיר סגירה כזו - גם בזכוכית או בחומר קל. לפני שמוסיפים דפנות לפרגולה, בודקים את הוראות התכנית שחלה על המגרש.
סככת ישיבה בבית קפה - אישור קונסטרוקטור · אישור לפרגולה במרפסת - פרגולה פתוחה, בלי דפנות
מתי סגירת מרפסת נכנסת למסלול המקוצר, ומתי למסלול הרגיל
סגירת מרפסת נכנסת, ככלל, לרישוי המקוצר כשהמרפסת מקורה, אינה זיזית, הסגירה בחומרים קלים והבקשה לא צריכה הקלה. שלושת התנאים הראשונים הם נוסח תקנה 44 לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז-2017: "סגירת מרפסת מקורה, למעט מרפסת זיזית, באמצעות חומרים קלים".
- המרפסת מקורה. "שטח מקורה" הוא "שטח המכוסה בגג בצורה גיאומטרית כלשהי" (תקנות חישוב שטחים). מרפסת בקומה העליונה, בלי גג, לא עומדת בתנאי.
- המרפסת אינה זיזית. מרפסת זיזית, או גזוזטרה, היא מרפסת שבולטת מקירות הבניין (תקנה 43 לתקנות המקוצרות, ותיקון 2008 לתקנות חישוב השטחים). היא מוחרגת גם כשהמרפסת שמעליה מקרה אותה. המקרה הטיפוסי של תקנה 44 הוא מרפסת "שקועה" בין קירות, שהתקרה שלה היא רצפת הקומה שמעליה.
- הסגירה בחומרים קלים. אלה חומרים ששוקלים עד 50 ק״ג למ״ר ברכיב מבני מישורי, "כגון גבס, עץ, זכוכית, אלומיניום, פלדה, פולימרים למיניהם" (תקנה 1 לתקנות הפטור, שהתקנות המקוצרות מאמצות). סגירה בבלוקים - במסלול הרגיל.
- בלי הקלה. בקשה שכוללת הקלה או שימוש חורג לא נכנסת למסלול המקוצר (תקנה 3(1) לתקנות המקוצרות).
כמה שוקלת זכוכית, מול 50 ק״ג למ״ר
זכוכית שוקלת כ-2.5 ק״ג למ״ר לכל מ״מ עובי: 8 מ״מ - כ-20 ק״ג למ״ר, 10 מ״מ - כ-25, ורב-שכבתית או זיגוג כפול 6+6 - כ-30. כולן מתחת ל-50, ולכן וילון זכוכית, זיגוג באלומיניום, בד זיפ ויריעות PVC הם סגירה "באמצעות חומרים קלים" - לא משהו שאינו סגירה.
בתקנות חישוב השטחים יש הגדרה אחרת ל"חומרים קלים", בלי מגבלת משקל, והיא נוגעת רק לחישוב שטחים.
מה המסלול המקוצר אומר בסגירת מרפסת
- בלי מידע להיתר. לא חייבים להגיש קודם בקשה למידע להיתר, כשהקרקע אינה מיועדת לשטחים פתוחים ואינה בתחום חוף הים (תקנה 5(ג)).
- תכנית מקוצרת. בטבלת המסמכים של מינהל התכנון, בשורה של סגירת מרפסת: תרשים מתאר בלי מפת מדידה, תכנית ראשית מקוצרת - תנוחה בלבד, ובלי הסכמת רשות מקרקעי ישראל. לפי התקנות, תכנית התנוחה כוללת גם חתכים וחזיתות בקנה מידה 1:100 (פרט 2(ג) בתוספת הראשונה לתקנות רישוי בנייה), ולכן מוודאים מול הוועדה אם לצרף חתך וחזית.
- בלי בקרת תכן ובלי מכון בקרה. בטבלה של מינהל התכנון בקרת תכן לא מסומנת, והעבודה לא טעונה אישור של מכון בקרה (תקנה 17(א)). אין גם אישור תחילת עבודות ותעודת גמר (תקנה 2(ג)).
- 25 ימי עבודה. אם רשות הרישוי לא החליטה בתוך 25 ימי עבודה מקליטת הבקשה, רואים זאת כהחלטה שהבקשה עומדת בבקרה המרחבית - וזה עוד לא היתר (תקנה 12(ד)).
- התכן עדיין חל. ההיתר ניתן רק אחרי "עמידת הבקשה להיתר בהוראות תכן הבנייה" (תקנה 12(ג)(3)): אין שלב בדיקה נפרד, אבל חובת התכן נשארת.
מתי המסלול הרגיל
סגירת מרפסת נדונה במסלול הרגיל כשאחד התנאים לא מתקיים, או כשחל סייג אחר של תקנה 3 לתקנות המקוצרות:
- מרפסת לא מקורה, למשל בקומה העליונה.
- מרפסת זיזית, גם כשהמרפסת שמעליה מקרה אותה.
- סגירה בחומרים שאינם קלים, כמו בלוקים.
- בקשה שצריכה הקלה או שימוש חורג.
- בניין או מגרש לשימור, ושאר הסייגים של תקנה 3, כמו בקשה שטעונה דיון במוסד תכנון אחר.
במסלול הרגיל ההליך מתחיל, ככלל, בבקשה למידע להיתר, ובהמשך יש בקרת תכן, אישור תחילת עבודות ותעודת גמר. ואם הסגירה מוסיפה שטח שאין לו זכויות, גם המסלול הרגיל, ככלל, לא יעזור: בהקלה אי אפשר להוסיף שטחי בנייה (בפרק הבא).
היתר מקוצר - באיזה מסלול כל עבודה · מתי המסלול המקוצר לא חל - כל הסייגים · היתר בנייה במסלול הרגיל - השלבים · קירוי מרפסת או חצר - אישור קונסטרוקטור
האם סגירת מרפסת מוסיפה שטח
זה נקבע לפי האופן שבו המרפסת חושבה בהיתר ובתכנית, לא לפי חומר הסגירה. שטחי הבנייה נמדדים לפי "שטח מקורה": השטח הכולל המותר לבנייה הוא סכום "השטחים המקורים בכל קומותיו" (תקנה 4(א) לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), 1992).
מרפסת אינה ברשימת שטחי השירות (תקנה 9(ד)), וכל חלק של הבניין שאינו שטח שירות נחשב שטח למטרות עיקריות (תקנה 9(ג)). לכן, ככלל, מרפסת מקורה נספרת בשטח הכולל גם כשהיא פתוחה, והיא שטח עיקרי אלא אם התכנית קבעה אחרת.
תכניות רבות קובעות הוראות מיוחדות למרפסות, ולכן תמיד בודקים את התכנית החלה. שלושה מצבים:
- מרפסת שחושבה כשטח עיקרי. הסגירה לא צורכת זכויות בנייה נוספות, אבל עדיין טעונה היתר. באר שבע (2026) מאשרת סגירה רק במרפסת כזו, וברחובות (2017) זה אחד משלושת המקרים שבהם מותר לסגור לשימוש כשטח עיקרי.
- גזוזטרה שלא נספרה. לפי תיקון 2008 לתקנות חישוב השטחים, גזוזטרה של עד 14 מ״ר לא באה במניין השטח המותר לבנייה, כל עוד השטח הכולל של הגזוזטראות בבניין לא עולה על 12 מ״ר כפול מספר הדירות. סגירה של גזוזטרה כזו הופכת אותה לשטח עיקרי, וצריך לה זכויות.
- מרפסת שהתכנית פטרה משטח. גם כאן הסגירה היא תוספת שטח, וצריך לה זכויות פנויות או תכנית.
הוראת הגזוזטרה של 2008 - על מה היא חלה
ההוראה חלה על היתרים מכוח תכנית שהופקדה עד 1.1.2010, ותכנית עם הוראה מיוחדת לחישוב שטח של גזוזטרה גוברת עליה. שטח גזוזטראות מעבר למכסה נספר כשטח עיקרי (ק״ת 6670, 30.4.2008).
תיקון מ-2011 החיל את ההוראה גם על היתרים מכוח תכנית בסמכות ועדה מקומית, גם אם הופקדה אחרי 1.1.2010 (ק״ת 6964, 11.1.2011). לכן בודקים את התכנית שמכוחה ניתן ההיתר.
גם ההחרגה של הגזוזטרה מהמסלול המקוצר אינה חדשה: באותו גיליון של רשומות, ב-2008, נוספה החרגה של "גזוזטרה אשר לא באה במניין השטחים" לתקנות ההיתר לעבודה מצומצמת, שהתקנות המקוצרות ביטלו (תקנה 50).
בהקלה, ככלל, אי אפשר להוסיף שטח
סעיף 151(ב)(1) לחוק התכנון והבניה קובע שנושאי ההקלה "לא יכללו הוספת שטחי בנייה, הוספת יחידות דיור או הוספת קומות". לכן, אם הסגירה הופכת שטח שלא נספר לשטח עיקרי, והזכויות כבר נוצלו, ככלל אין דרך להתיר אותה בהקלה: צריך זכויות פנויות או תכנית.
החריג: בבניין שבנייתו הושלמה לפחות 8 שנים לפני הבקשה להקלה, הוועדה המקומית רשאית לתת הקלה גם מחוץ לנושאים האלה (סעיף 147(ב)). גם אז, תוספת לשטח הכולל המותר לפי תכנית שהופקדה אחרי 1.8.1989 היא סטייה ניכרת, ואי אפשר לאשר אותה (סעיף 151(ב)(2)).
תקנות הסטייה הניכרת מ-2002 אף הגדירו, מ-2008, "סגירת גזוזטרה אשר לא באה במניין שטחי הבניה ... בכל סוג של חומרי בניה" כסטייה ניכרת מתכנית (תקנה 2(16א)) - כלומר גם בחומרים קלים ובזכוכית. תקנות ההקלה, השימוש החורג והסטייה מתוכנית, התשפ״ג-2023, ביטלו אותן, עם הוראות מעבר.
דירה בלי ממ״ד
אם הסגירה מוסיפה שטח עיקרי לדירה בלי ממ״ד, בודקים גם את מדיניות פיקוד העורף לפטור ממיגון (2019). לפיה, פטור ניתן כשכל התוספות לדירה מאז 31.12.1991 מסתכמות בעד 12 מ״ר שטח עיקרי.
בבנייה רוויה - 4 דירות או יותר בבניין של 2 קומות לפחות - ניתן פטור גם לתוספת בדירה שאינה בקומת הקרקע, כשאין למבקש זכויות רצופות בקומות שמתחתיה עד הקרקע, ואי אפשר לבנות מקלט בקומה שלו בלי לבנות בקומות שמתחת. הפטור הזה מותנה בשיפורי מיגון בדירה.
מה אומרות הרשויות: תל אביב-יפו, רמת גן, באר שבע ועוד
הרשויות חלוקות: תל אביב-יפו ככלל לא מאשרת סגירת מרפסות, רמת גן אוסרת אותה בכל חומר, ובאר שבע מאשרת אותה ברישוי המקוצר ובפרט אחיד לכל הבניין. הנחיה מרחבית לא יוצרת את חובת ההיתר - היא באה מהתקנות - אבל היא קובעת מה יאושר.
| הרשות | המסמך והתאריך | מה נקבע |
|---|---|---|
| תל אביב-יפו - הנחיות מרחביות | הנחיות מרחביות כלל-עירוניות, פרק תכנון ועיצוב הבניין, מהדורה 8 (נוסח משולב, קובץ מ-05.2026), הנחיות 3.36ד, 3.13 ו-3.37ג | "ככלל, לא תאושר סגירת מרפסות, אלא אם כן תוכנית קבעה אחרת". סגירה בחזית לרחוב, אם תאושר, תיעשה בבת אחת ובאופן אחיד בכל מרפסות החזית, הטור או האגף. סגירה שאושרה תיעשה בחומרים קלים, כמו אלומיניום או פרופיל בלגי, ובלי תריסי פלסטיק. ארגזי התריס ישולבו במישור החזית, וסככת צל מאריג במרפסת לא תותר, אלא אם התכנית התירה. |
| תל אביב-יפו - מדיניות היועצת המשפטית | מסמכי מדיניות, נושא "מרפסות וגזוזטראות": "חישוב שטח מרפסת הבנויה בהיתר ע״פ נוהג" (פורסם 20.7.2015, עודכן 15.12.2021) | עד 1980 נהגה הוועדה לאשר תוספת של 30% מהשטח המותר לבנייה עבור מרפסות, וגם את סגירתן "בסגירה קלה". בבקשה לתוספת בנייה מכוח התכניות, או להקלה כמותית, מחשבים מחדש את שטחי הבניין וכוללים את המרפסות בשטח העיקרי. סגירה קשיחה מחוץ לקווי הבניין - תיהרס. |
| רמת גן | הנחיות מרחביות כלל עירוניות ומדיניות עיצוב, מהדורה 4 (03-2026), אושרו במליאת הוועדה המקומית ב-25.2.2026; סעיפים 1.11.10, 1.12.6, 1.13.9 ו-1.13.15 | סגירת מרפסות וגזוזטראות "אינה מותרת בכל חומר שהוא, גמיש או קשיח, אטום או שקוף, פריק, נגרר או מתקפל". אותו איסור חל על סגירה אנכית סביב מצללה וסביב סוכך, וסביב גגון - גם על סגירה נגללת. |
| באר שבע | הנחיה מרחבית 001/2026 "הנחיות מרחביות לסגירת מרפסות" (ועדת משנה, 13.1.2026), ו"הנחיות לסגירת מרפסות", מהדורה 01 (5.2.2026) | סגירה תאושר רק במרפסת מקורה ששטחה חושב במניין זכויות הבנייה בהיתר, מחומרים קלים ולפי פרט אחיד לכל מרפסות הבניין: זכוכית ופרופילי אלומיניום או מתכת, או מסך זיפ במסילות אלומיניום, מבד עמיד בגוון אחיד. שמשונית, ברזנט, בד יוטה, מרקיזות ותריסי פלסטיק לא יאושרו. הבקשה - במסלול המקוצר, בהסכמת כל בעלי הדירות או נציגות הבית. |
| רחובות | הנחיות מרחביות, גרסה 1 (ועדת משנה לרישוי, 31.10.2017). ייתכן שיש גרסה חדשה יותר | סגירה לשימוש כשטח עיקרי מותרת בשלושה מקרים: מרפסת גג שבנויה על מסה; מרפסת שחושבה בהיתר המקורי כשטח עיקרי; או כשנותרו שטחים עיקריים, והעברתם נעשית בהסכמת כל השכנים במסמך חתום. מרפסות קונזוליות ומרפסות שמעבר לקו הבניין - לא ניתן לסגור. |
| חיפה | הנחיות מרחביות - פטור מהיתר, מהדורה 2 (אפריל 2018) | הנחיה ייעודית לסגירת מרפסות לא מצאנו. בהנחיות הפטור: "לא תותר הוספת דפנות צד קבועות לסוכך מתקפל". |
| ראשון לציון | הנחיות מרחביות לעבודות פטורות מהיתר, מהדורה ראשונה (אוגוסט 2014) | הנחיה ייעודית לסגירת מרפסות לא מצאנו, ולא בדקנו את כל הפרקים. בהנחיות הפטור: בבית מגורים משותף, גגונים ומרקיזה במרפסות - רק אחרי שרוב הדיירים הסכימו על מראה אחיד ובנו לפיו. |
| ירושלים | הנחיות מרחביות למבנים עד 10 קומות (החלטה מ-5.6.2017) | סעיף על סגירת מרפסות לא מצאנו. מסמך בשם "סיכום ישיבה בעניין אכיפת סוכך חשמלי וסגירת מרפסות" מוכר לנו רק מתוך פרשת אדלסון, ולפי בית המשפט המחוזי הוא אינו מסמך מדיניות רשמי. |
ההנחיות נכונות לתאריכים שבטבלה. לפני שמזמינים סגירה, בודקים את ההנחיות המרחביות העדכניות של הוועדה המקומית ואת התכנית שחלה על המגרש.
בפרוטוקול ועדת המשנה ברמת גן מ-19.6.2022 הוסבר האיסור: בעיר יש ריבוי של סגירות בקירות זכוכית, שיוצרות "אטימת כל המרפסות", ומדובר באלמנט מתקפל - "כשמגיע פקח, אז מקפלים את האלמנט וכך המרפסת פתוחה".
ובפועל, לפי כתבה בגלובס מ-25.9.2021: בפרויקטים של תמ״א 38/1 ברבעים 3 ו-4 בתל אביב, העירייה דורשת לפתוח מרפסות שסגירתן לא אושרה כדין.
מה קבע בית המשפט העליון בפרשת אדלסון (2025)
בפרשת אדלסון דחה בית המשפט העליון, ב-27.1.2025, בקשת רשות ערעור בעניין צו הריסה מינהלי נגד סגירת מרפסת של כ-40 מ״ר. בהחלטה הובאה קביעת בית המשפט המחוזי שמרפסת שנסגרה באלומיניום, זכוכית וגגון קבוע היא "סגירה", ולא "מערכת הצללה נפתחת".
המרפסת נסגרה ב"קונסטרוקציית אלומיניום וזכוכית ועל גבי הקונסטרוקציה גג מפנלית" (רע״פ 72978-11-24 אדלסון נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, השופט ח׳ כבוב). הבקשה הוגשה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (עפמ״ק 20786-12-23, 30.8.2024).
המבקשת טענה שפעלה לפי תקנה 11 לתקנות הפטור, על גגון וסוכך, ולפי מסמך ירושלמי בשם "סיכום ישיבה בעניין אכיפת סוכך חשמלי וסגירת מרפסות".
העליון הביא את דברי המחוזי: "המרפסת מושא הצו נסגרה באלומיניום, זכוכית וגגון קבוע, כך שמדובר ב'סגירה'. לא מדובר במערכת הצללה נפתחת או באמצעים שלא היו בעבר, אלא בסגירה ממשית של מרפסת". ובלשונו: "אין זה המקרה דנן, עת נסגר שטח משמעותי בגודלו באמצעים קבועים".
מה ההחלטה לא קבעה
- היא לא קבעה שמערכת נפתחת פטורה. בדברים שהובאו בהחלטה הובחנה הסגירה שנדונה מ"מערכת הצללה נפתחת", אבל בית המשפט לא קבע שמערכת נפתחת חוקית בלי היתר.
- היא לא הכריעה במעמד המסמך הירושלמי. המחוזי קבע שזה "סיכום ישיבה" ולא מדיניות רשמית, והעליון לא הכריע בזה. לפי תיאור המחוזי, המסמך עוסק ברובו בסוכך ובברזנט שנפתחים ונסגרים, ובאמצעותם נסגרת המרפסת מהמעקה עד הסוכך.
- גישת אכיפה אינה פטור. מההחלטה עולה שבירושלים נדונה, לפחות בישיבה פנימית, גישת אכיפה מקלה לסוכך ולברזנט נפתחים. זו מדיניות אכיפה, לא פטור בדין.
- תקנה 11 לא עזרה למבקשת. התקנה עוסקת בגגון ובסוכך שבולטים מקיר המבנה, ואין בה אזכור של דפנות או מחיצות.
עוד החלטות שכדאי להכיר
- סגירת חורף: פסק הדין בוטל. בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב קבע ב-20.12.2010 שסגירת חורף של מרפסת מסעדה בהרצליה "ארעית במהותה" ואינה טעונה היתר. ב-22.4.2013 קיבל העליון את הערעורים וביטל את פסק הדין, על יסוד הודעות הצדדים (עע״מ 603/11 ו-872/11).
- אין כאן הלכה, לשום כיוון. הביטול היה בהסכמה ולא בהכרעה מנומקת, אבל אי אפשר להישען על פסק דין שבוטל. ב-2014 פטרו תקנות הפטור סגירה עונתית רק לבית אוכל.
- מהי גזוזטרה. ב-5.8.2014 אישר העליון את הפרשנות שלפיה מרפסת שתחומה בשתי דפנות צדדיות היא מרפסת ולא גזוזטרה, ומרפסת שבולטת מקיר חיצוני היא גזוזטרה. בלשון בית המשפט קמא: "כל גזוזטרה היא מרפסת, אך לא כל מרפסת היא גזוזטרה" (בר״מ 103/12, בעניין היטל השבחה).
- אין להקל ראש. באמרת אגב ציין העליון שגם כשאדם רכש דירה שמרפסתה נסגרה בעבר בלי היתר, "אין כלל ועיקר מקום להקל ראש" (רע״פ 3154/11, 15.5.2011).
- גם סגירות קטנות נאכפות. לפי דיווחים בתקשורת, הוגשו כתבי אישום על סגירת מרפסת של 4.5 מ״ר בתל אביב, ועל שימוש במרפסת של כ-5.5 מ״ר שנסגרה בחומר קל בירושלים. ביטול ההרשעה והזיכוי נבעו מפגמים באכיפה - אכיפה בררנית ואיחור בהגשת כתב האישום - לא מכך שהסגירה אינה טעונה היתר.
פסק דין או החלטה של ועדת ערר שעוסקים במפורש בוילון זכוכית, בזכוכית נאספת או במסך זיפ - לא מצאנו, במאגר של העליון ובחיפוש כללי. את המאגרים המסחריים לא בדקנו, וייתכן שיש החלטות של ועדות ערר או של בתי משפט לעניינים מקומיים.
סגירת מרפסת בבית משותף: היתר, הסכמה וחזות אחידה
בבית משותף צריך שני דברים נפרדים: היתר בנייה, והסכמה של בעלי הדירות. היתר או פטור לא פוטרים מההסכמה: גם תקנות הפטור קובעות שהפטור אינו גורע מחובה של בעל זכות כלפי בעלי זכויות אחרים באותם מקרקעין (תקנה 4(ב)).
- הסכמת האסיפה הכללית. הקירות החיצוניים הם רכוש משותף (סעיף 52 לחוק המקרקעין). לפי התקנון המצוי, שינוי בדירה שפוגע ברכוש המשותף, "לרבות פגיעה בחזותו החיצונית התקינה והאחידה", טעון הסכמה מראש של האסיפה הכללית (סעיף 2(א)). התקנון המצוי חל כשהתקנון הרשום לא קובע אחרת (סעיף 64).
- הסכמה או הודעה בבקשה להיתר. בבית משותף רשום כל בעל דירה הוא בעל זכות: הוא מסכים לבקשה, או מקבל הודעה ויכול להתנגד בתוך 15 ימי עבודה - גם במסלול המקוצר. בבניין חדש שעוד לא נרשם, בעל הזכות הוא הבעלים הרשום של החלקה, למשל היזם, ורוכש עם הערת אזהרה בלבד מגיש רק בהסכמתו (תקנות 26 ו-36(ו)).
- באר שבע: כל בעלי הדירות. במסלול של באר שבע (2026) נדרשת "הסכמה של כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף". לא כל הדיירים חייבים לסגור בפועל, אבל כולם מחויבים לאותו פרט סגירה.
- פרט אחיד. תל אביב-יפו (מהדורה 8) דורשת שסגירה בחזית לרחוב תיעשה בבת אחת ובאופן אחיד בכל החזית, הטור או האגף, ובאר שבע - פרט אחיד לכל מרפסות הבניין. לכן כדאי לקבוע בבית פרט סגירה אחד, באסיפה הכללית, לפני שהדירה הראשונה סוגרת.
- כשהרוב עשוי להיות אחר. אם הסגירה לוקחת חלק מהרכוש המשותף, או מנצלת זכויות בנייה, הרוב הנדרש עשוי להיות אחר - וזו שאלה לעורך דין.
היתר בנייה בבית משותף - הסכמות, התנגדות והשגה · דירה חדשה לפני רישום הבית המשותף - מי חותם על הבקשה
מה בודק מהנדס בסגירת מרפסת
מהנדס בודק שהמבנה הקיים נושא את הסגירה: את המשקל שלה בשפת המרפסת, את עומס הרוח שעובר דרך המסילות, ואת העיגון לתקרה, לרצפה או למעקה. "חומר קל" לפי התקנות הוא עדיין עשרות קילוגרמים לכל מטר אורך של שפת המרפסת.
- רוח. בוילון זכוכית ובמסך זיפ כל עומס הרוח על המשטח עובר למסילות, ומהן לנקודות העיגון: בתקרה או בשפת המרפסת שמעל, ברצפה, במעקה או בקירות הצד. החישוב הסטטי חייב לכלול עומס רוח לפי ת״י 414 (פרט 5.06 בתוספת השנייה לתקנות הבקשה להיתר).
- עיגון. מעקה שתוכנן לעומס אחיזה, או תקרה עם כיסוי בטון דק, לא בהכרח מתאימים לעיגון של מסילות.
- מרפסת זיזית. המשקל נוסף בקצה הזיז, ושם כל קילוגרם יוצר את המומנט הגדול ביותר בחיבור לבניין.
- תכן גם בלי בקרת תכן. במסלול המקוצר אין שלב נפרד של בקרת תכן, אבל ההיתר ניתן רק אחרי שהבקשה עומדת בהוראות תכן הבנייה (תקנה 12(ג)(3) לתקנות המקוצרות).
- סוכך גדול. גם כשהוא פטור, גגון או סוכך של יותר מ-20 מ״ר מחייבים אישור מהנדס מבנים "בדבר עיגון הגגון או הסוכך ויציבותו" (תקנה 11(ד) לתקנות הפטור). כשהגגון או הסוכך מותקן על מבנה פשוט, כולל במרפסת זיזית שלו, רשאי לתת את האישור גם הנדסאי מבנים (תקנה 4ב), וכל עבודה פטורה חייבת להבטיח את יציבות המבנה (תקנה 2(2)).
בדיקה נוספת בהיתר: אוורור ותאורה
חדר מגורים ומטבח צריכים חלונות "הפונים אל אוויר החוץ או למרפסת הסגורה בתריס בלבד" (פרט 2.20 בתוספת השנייה). כשהחלון היחיד של חדר כזה פונה למרפסת, סגירה בזכוכית עלולה לא לעמוד בדרישה - וזו אחת הבדיקות בהיתר.
מי מכין את הבקשה ומי חותם
את הבקשה להיתר מכין ומגיש עורך הבקשה, ומי רשאי לשמש עורך בקשה תלוי בסוג הבניין (לפי הודעת משרד העבודה מ-29.08.2024). ב"מבנה פשוט" - מהנדס רשום במדור הנדסת מבנים, אדריכל רשום, הנדסאי בנייה רשום או הנדסאי אדריכלות רשום.
בבניין מגורים שאינו "מבנה פשוט", בשינויים כמו סגירת מרפסת, מגיש את הבקשה אדריכל רשום, הנדסאי אדריכלות או הנדסאי לתכנון ועיצוב פנים, ומהנדס המבנים משמש מתכנן השלד.
אנחנו עושים את החלק ההנדסי: בדיקת המבנה הקיים, חישוב סטטי של העיגון ושל עומס הרוח, תכנון השלד והצהרת מתכנן השלד לבקשה. החתימה ניתנת לפי סוג העבודה: בידי מהנדס רשוי מטעם המשרד, או בידי הנדסאי בניין רשום (מ.ר. 35825).
אחרי הסגירה: צירוף המרפסת לחדר
מרפסת שנסגרה כדין אפשר לצרף לחדר כ"שינוי פנימי", בלי היתר: החוק מחריג במפורש "תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין" מהתנאי ששינוי פנימי לא משנה את שטח הדירה (סעיף 145(א)(2)). זה חל כשהשינוי לא נוגע בחזית, בשלד או ברכוש המשותף - למשל פירוק דלת או מחיצה שאינה נושאת.
קיר נושא הוא חלק מהשלד, ולכן פתח בו אינו שינוי פנימי: לפני שמפרקים קיר בין החדר למרפסת, בודקים אם הוא נושא.
טענות נפוצות על סגירת מרפסת שאין להן מקור
כמה טענות חוזרות באתרים של חברות סגירה ובכתבות שיווקיות, ולא מצאנו להן בסיס בחוק, בתקנות או בהנחיות העירוניות. הנה הנפוצות, ומה המקורות אומרים.
- "סגירה עד 20 מ״ר לא דורשת היתר". אין לזה מקור: אין פטור לסגירת מרפסת בשום גודל. המספר 20 מ״ר מופיע בתקנה 11(ד) לתקנות הפטור, כסף ההודעה על גגון או סוכך - כנראה זה מקור הבלבול.
- "וילון זכוכית לא דורש היתר, כי אפשר לפתוח אותו". התקנות לא מבחינות בין סגירה קבועה לסגירה שנפתחת, וכבר ב-1967 תריסים נחשבו סגירה. רמת גן אוסרת במפורש סגירה בכל חומר, גם "מתקפל", ובאר שבע מאשרת זכוכית רק בהיתר.
- "רשויות רבות מאשרות וילון זכוכית בלי היתר". הטענה הופיעה בכתבה מפי משווק של מערכות כאלה, בלי מקור רשמי, והיא סותרת את תקנה 1(3) ואת ההנחיות של רמת גן ובאר שבע.
- "סגירה זמנית או עונתית פטורה". הפטור היחיד לסגירה עונתית בתקנות הוא לבית אוכל (תקנה 26 לתקנות הפטור), ופסק הדין שקבע שסגירת חורף "ארעית במהותה" בוטל בעליון.
- "מאז תיקון 2020 אפשר לסגור כל מרפסת בזכוכית בלי היתר". התיקון עסק בהגדרת המצללה, ולפיה מצללה היא "מבנה בלא קירות", גם כשיש על תקרתה קירוי שקוף. מחיצות זכוכית מתקפלות או וילונות היקפיים הופכים אותה למבנה סגור, ומצללה במרפסת, שאינה על הגג או על הקרקע, פטורה רק כשהיתר, הנחיות מרחביות או תכנית מתירים.
- "וילון זכוכית לא מוסיף ארנונה". את זה לא בדקנו: הארנונה נקבעת בצו הארנונה של כל עירייה.
סגירת מרפסת - שאלות נוספות
זיגוג נאסף (וילון זכוכית) צריך היתר?
מסך זיפ במרפסת צריך היתר?
וילון PVC או ניילון במרפסת צריך היתר?
סוכך נפתח (מרקיזה) במרפסת צריך היתר?
אפשר לסגור מרפסת זיזית במסלול המקוצר?
צריך הסכמה של השכנים לסגירת מרפסת?
מה זה "חומרים קלים" בסגירת מרפסת?
וילון בד על מוט במרפסת נחשב סגירה?
סגירה זמנית לחורף פטורה מהיתר?
סגירת מרפסת עד 20 מ״ר פטורה מהיתר?
קניתי דירה עם מרפסת שנסגרה בלי היתר - מה המצב?
אפשר לצרף מרפסת סגורה לחדר?
המידע בעמוד כללי. הוא מבוסס על נוסח החוקים והתקנות, על פרסומי מינהל התכנון ופיקוד העורף, על ההנחיות של הרשויות שבטבלה ועל החלטות מהמאגר של בית המשפט העליון, כפי שנבדקו ב-29-30.09.2026. הוא אינו ייעוץ משפטי, ואינו מחליף פנייה לעורך דין או לוועדה המקומית.
מקורות:
- תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ״ז-1967 (ויקיטקסט)
- ק״ת 2034, 28.4.1967 - הפרסום המקורי: סגירת מרפסת בתריסים
- ק״ת 4619, 15.4.1984 - התיקון: סגירת מרפסת
- חוק התכנון והבניה, התשכ״ה-1965 (ויקיטקסט)
- תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז-2017 (נבו)
- תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד-2014 (נבו)
- ק״ת 8648, 9.7.2020 - הגדרת המצללה בתקנות הפטור
- תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב-1992 (ויקיטקסט)
- ק״ת 6670, 30.4.2008 - הוראת הגזוזטרה, תקנות הסטייה הניכרת ותקנות העבודה המצומצמת
- ק״ת 6964, 11.1.2011 - הרחבת הוראת הגזוזטרה לתכניות בסמכות ועדה מקומית
- תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס״ב-2002 (ויקיטקסט)
- תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג-2023 (ויקיטקסט)
- תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל-1970 - התוספת השנייה (ויקיטקסט)
- חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, כולל התקנון המצוי (ויקיטקסט)
- מינהל התכנון - הליך רישוי בדרך מקוצרת: רשימת העבודות וטבלת המסמכים
- פיקוד העורף - מדיניות בדבר מתן פטור מהקמת מקלט או הגדלתו, 2019 (עותק באתר המועצה האזורית דרום השרון)
- מאגר פסקי הדין של בית המשפט העליון: רע״פ 72978-11-24, בר״מ 103/12, עע״מ 603/11 ו-872/11, רע״פ 3154/11
- תל אביב-יפו - הנחיות מרחביות, פרק תכנון ועיצוב הבניין, מהדורה 8
- תל אביב-יפו - מסמכי מדיניות: מרפסות וגזוזטראות
- רמת גן - הנחיות מרחביות כלל עירוניות, מהדורה 4 (03-2026)
- רמת גן - פרוטוקול ועדת המשנה מ-19.6.2022
- באר שבע - הנחיה מרחבית 001/2026 לסגירת מרפסות
- באר שבע - הנחיות לסגירת מרפסות, מהדורה 01 (5.2.2026)
- באר שבע - דף המידע על סגירת מרפסות
- רחובות - הנחיות מרחביות, גרסה 1 (2017)
- חיפה - הנחיות מרחביות לפטור מהיתר, מהדורה 2 (2018)
- ראשון לציון - הנחיות מרחביות לעבודות פטורות מהיתר (2014)
- ירושלים - הנחיות מרחביות למבנים עד 10 קומות (2017)
- גלובס, 25.9.2021 - דרישה לפתוח מרפסות סגורות בפרויקטים של תמ״א 38 בתל אביב
- וויינט, 11.12.2023 - ביטול הרשעה בתיק של סגירת מרפסת
- מיינט ירושלים, 19.5.2025 - זיכוי בתיק של מרפסת שנסגרה בחומר קל
מאת איליה סדצקי, הנדסאי בניין רשום מ.ר 35825 · עודכן: 13.10.2026
מתכננים לסגור מרפסת?
אנחנו מטפלים בצד ההנדסי של הבקשה: בדיקת המבנה הקיים, חישוב סטטי של העיגון ושל עומס הרוח, ותכנון השלד - בחתימת מהנדס רשוי או הנדסאי רשום, לפי מה שסוג העבודה מחייב.