קיר תומך - איך הוא עובד, למה הוא קורס ומה נדרש לתכנון

מה בעצם פועל על הקיר

לפני שמדברים על חתך, על חומר או על מראה — מגדירים את הכוחות. קיר שתוכנן לדחף קרקע בלבד, ובפועל נושא גם לחץ מים וגם עומס חדש שהופיע מעליו, אינו קיר עם ליקוי ביצוע. הוא קיר שמקבל עומס אחר מזה שחושב עבורו.

• שכבת ניקוז לאורך גב הקיר מחומר גס ומנקז, שתפקידה להוביל את המים מטה במקום לתת להם להצטבר.
• מפריד גיאוטכני בין הקרקע לשכבת הניקוז. בלי ההפרדה החומר הדק סותם את הנקבוביות בתוך שנים ספורות, והניקוז מפסיק לעבוד בשקט ובלי שאיש יידע.
• צינור ניקוז מחורר בתחתית הקיר, עם שיפוע מוגדר ועם מוצא ברור. צינור שמסתיים באדמה אינו מוצא.
• פתחי ניקוז דרך גוף הקיר, במרווחים שנקבעים בתכנון — הם הסימן החיצוני היחיד לכך שהמערכת עובדת.
• איטום גב הקיר, שמפריד בין הבטון לרטיבות הקבועה ומאריך את חיי הזיון.
• ניהול מי הנגר שמעל הקיר: שיפוע, תעלה והרחקה, כדי שהמים לא יגיעו לגב הקיר מלכתחילה.

מתי נדרש היתר ומתי נדרש תכנון חתום

בתקנות הפטור מהיתר קיימת קטגוריה של גדר וקיר תומך נמוך. הפטור בה מותנה בגובה שנקבע בתקנה, בכך שהקיר נמצא בתוך גבולות המגרש, ובכך שאין שינוי במפלסי הקרקע ואין הסטה של הניקוז אל המגרש השכן. קיר גבוה, או כזה שנושא עומס של מבנה או של כביש, יוצא מהפטור ומחייב תכנון.

את הגובה המדויק ואת שאר התנאים מאמתים מול הוועדה המקומית ומול ההנחיות המרחביות שלה — לרשות מותר לצמצם אותם. הכלל המעשי פשוט: אם צריך לשאול אם הקיר נכנס לפטור, שואלים את הוועדה ולא את הקבלן. פירוט מלא של תנאי הסף ושל מה שמוציא עבודה מהפטור נמצא בעמוד פטור מהיתר בנייה.

מתי אין ספק שנדרש תכנון

• הקיר נושא מבנה, חניה, כביש או שביל שרכב עולה עליו.
• הקיר גבוה, או מדורג בכמה מפלסים כך שקיר אחד מעמיס על השני.
• הקיר על גבול מגרש או קרוב אליו, כך שאזור ההשפעה שלו חוצה את הגבול.
• החפירה מאחורי הקיר או לפניו מגיעה לקרבת יסודות של מבנה קיים.
• הקרקע בעייתית — חרסית מתנפחת, מילוי לא מבוקר, מדרון טבעי או מי תהום גבוהים.
• קיים קיר שנוטה, מתנפח או נסדק. כאן התכנון הוא של החיזוק, והוא דחוף יותר.

קיר שמתנפח, נסדק או נוטה

קיר תומך כמעט תמיד מודיע מראש. הבעיה היא שהסימנים נראים כמו בלאי ולא כמו אזהרה, ולכן עוברים שנתיים-שלוש עד שמישהו מתייחס אליהם ברצינות. אלה הסימנים שכדאי להכיר.

• הטיה קדימה מהאנך — הסימן החד ביותר. נמדד בפלס ארוך או בחוט משקולת, ומשווים בין כמה נקודות לאורך הקיר.
• בטן או התנפחות מקומית — קטע שיצא קדימה יותר מהשאר. בקיר בלוקים זו לרוב אזהרה שלפני קריסה מקומית.
• סדק אופקי בתחתית הגזע או בחיבור לכף היסוד — בדיוק במקום של מומנט הכפיפה הגדול ביותר. סדק כזה בקיר תומך אינו סדק טיח.
• סדקים אנכיים במרווחים חוזרים, או סדק שנפתח יותר בחלקו העליון — סימן לתנועה ולא להתכווצות.
• פתחי ניקוז שאינם מטפטפים אחרי גשם — או להפך, מים שיוצאים מהמישקים ומהחזית במקום מהפתחים.
• פריחת מלחים, כתמי חלודה או קילוף בטון בחזית — רטיבות קבועה שהגיעה עד הזיון.
• שקיעה של הריצוף, החניה או הגינה מאחורי הקיר, או פער שנפתח בין הקיר לפיתוח.
• מעקה שזז מעל הקיר, או אבן ראש שהתרוממה ממקומה.

על אבחון סדקים בכלל — רוחב, כיוון והתפתחות — יש עמוד נפרד: סדקים בקירות, מתי זה מסוכן ומתי זה רק טיח. בקיר תומך המשמעות חמורה יותר, כי אין מסלול עומסים חלופי שיקלוט את ההפרש.

איך נראית הבדיקה

1. 1. מודדים את מה שזז

   הטיה מהאנך, מיקום הסדקים ורוחבם — לאורך כל הקיר ולא רק במקום הבולט. סימון עם תאריך מאפשר לדעת בביקור הבא אם התנועה פעילה או שקטה, וזו ההבחנה שקובעת את רמת הדחיפות.

2. 2. פותחים את הניקוז

   בודקים אם פתחי הניקוז והצינור בתחתית פתוחים בכלל, ואם יש להם מוצא. בחלק ניכר מהמקרים זה כל ההסבר — וזה גם החלק הזול לתקן.

3. 3. בודקים מה השתנה מעל ומאחורי הקיר

   עומס חדש, מילוי שהוסף, בריכה, חניה, שינוי בשיפועים או צנרת דולפת. קיר שעמד שנים ופתאום זז — משהו השתנה, וכדאי למצוא מה.

4. 4. חושפים את הבסיס

   בור בדיקה במקום אחד לפחות, שמראה את עומק היסוד ואת רוחב כף היסוד. בלי זה כל חישוב לקיר קיים הוא ניחוש, ותכנון חיזוק שנשען על ניחוש אינו שווה את הנייר.

5. 5. מחשבים את המצב בפועל ומחליטים

   האפשרויות פתוחות: הפחתת העומס מאחורי הקיר, שיקום או החלפה של הניקוז, עוגני קרקע, צלעות וסמכים, קיר חדש שנבנה לפני הקיים, ובמקרים מסוימים פירוק ובנייה מחדש. את הבחירה קובע החישוב.

קיר שנוטה בשיעור שגדל, בטן בגוף הקיר או סדק אופקי בתחתית הגזע — מצדיקים סגירת האזור שמתחת ומעל הקיר עד לבדיקה. אם הרשות כבר פתחה תיק או שהוצא צו, המסלול הוא חוות דעת ותכנון להסרת הסכנה, ולצדו אישור יציבות חתום בסיום.

קיר תומך — שאלות נפוצות