גגון למרפסת, קבוע או נאסף: מה מותר בלי היתר, ומתי צריך אישור עיגון ויציבות או היתר
גגון למרפסת, קבוע או נאסף, יכול להיות פטור מהיתר: כשהוא מחובר למבנה לפחות בצד אחד, לא בולט יותר מ-2 מטרים מקיר המבנה ובנוי מחומרים קלים (תקנה 11(א) לתקנות הפטור). הפטור חל רק כשהגגון תואם גם את התכנית, את קו הבניין ואת ההנחיות המרחביות (תקנה 2). גגון ששטחו עולה על 20 מ״ר נשאר פטור, אבל מגישים עליו הודעה עם אישור עיגון ויציבות (תקנה 11(ד)). בבית משותף ייתכן שנדרשת גם הסכמה של בעלי הדירות.
בקצרה
- האם גגון למרפסת דורש היתר?
- לא, כשהוא עומד בתנאי הפטור. גגון שמחובר למבנה לפחות בצד אחד, לא בולט יותר מ-2 מטרים מקיר המבנה ובנוי מחומרים קלים פטור מהיתר (תקנה 11(א) לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד-2014). הפטור כפוף לתכנית, לקו הבניין, להנחיות המרחביות ולתנאים הכלליים של תקנה 2.
- כמה מותר לגגון לבלוט מהקיר?
- גגון קבוע, או גגון נאסף על מסילות, פטור רק אם הוא לא בולט יותר מ-2 מטרים מקיר המבנה (תקנה 11(א) לתקנות הפטור). מרקיזה שנאספת אל הקיר נמדדת כשהיא מקופלת, ואז הגבול הוא 50 ס״מ (תקנה 11(ב)). אם הגגון חורג מקו הבניין, החלק שמעבר לקו מוגבל ככלל ל-0.75 מטר, ובגגון מעל כניסה ל-3 מטרים (חלק ד׳ בתוספת השנייה לתקנות 1970), אלא אם התכנית קובעת אחרת. גגון שבולט יותר מ-2 מטרים מהקיר צריך היתר. אם הוא בולט לא יותר מ-4 מטרים, הבקשה נדונה ככלל בהליך רישוי בדרך מקוצרת (תקנה 26(א) לתקנות ההליך המקוצר).
- גגון קבוע למרפסת צריך היתר?
- לא, אם הוא מחובר למבנה לפחות בצד אחד, לא בולט יותר מ-2 מטרים מהקיר, בנוי מחומרים קלים ותואם את התכנית, את קו הבניין ואת ההנחיות המרחביות (תקנות 11(א) ו-2 לתקנות הפטור). בזכוכית צריך לבדוק את המשקל: זכוכית רבודה 10+10 שוקלת כ-51 ק״ג למ״ר, מעט מעל גבול 50 ק״ג למ״ר של חומרים קלים. כששטח הגגון עולה על 20 מ״ר, מגישים הודעה עם אישור עיגון ויציבות (תקנה 11(ד)).
- גגון מעל 20 מ״ר - מה צריך?
- גגון ששטחו עולה על 20 מ״ר נשאר פטור מהיתר, אבל מגישים לרשות הרישוי הודעה תוך 45 ימים מביצוע העבודה, עם אישור עיגון ויציבות (תקנה 11(ד) לתקנות הפטור). כשהגגון מותקן על הקרקע או על גבי מבנה פשוט, רשאי לחתום גם הנדסאי מבנים (תקנה 4ב).
האם גגון למרפסת צריך היתר?
לא, כשהוא עומד בתנאי הפטור. גגון או סוכך שמחובר למבנה לפחות בצד אחד פטור מהיתר אם הוא לא בולט יותר מ-2 מטרים מקיר המבנה ובנוי מחומרים קלים (תקנה 11(א) לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד-2014, בהמשך: תקנות הפטור). נוסח תקנה 11(א) לא אוסר עמודים, ולכן גגון עם עמודים בקצה יכול להיות פטור, כל עוד הוא מחובר למבנה. אבל אם הגגון חורג מקו הבניין, אסור להעמיד עמודים על הקרקע מחוץ לקו הבניין (פרט 4.07 לתוספת השנייה לתקנות 1970, דרך תקנה 2(3) לתקנות הפטור). מחוץ לקו הבניין יש הגבלה על עמודים ותמיכות (ראו בהמשך), ויש הנחיות מקומיות שמתירות רק גגון תלוי.
"חומרים קלים" הם חומרים שמשקלם לא עולה על 50 ק״ג למ״ר ברכיב מבני מישורי, כמו עץ, זכוכית, אלומיניום, פלדה ופולימרים (תקנה 1 לתקנות הפטור). בנוסף, הפטור חל רק אם מתקיימים התנאים הכלליים של תקנה 2:
- העבודה מבוצעת בידי בעל זכות במקרקעין שרשאי לבצע אותה מכוח זכותו (2(1)).
- יציבות המבנה ובטיחות השוהים בו ובסביבתו מובטחות (2(2)).
- העבודה עומדת בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל-1970, כולל כללי הבליטות מעבר לקו הבניין (2(3)).
- העבודה תואמת את התכניות, את ההנחיות המרחביות ואת הוראות ההיתר, אם יש כאלה (2(4)).
- העבודה אינה בתחום מגרש, אתר, מתחם או בניין שמיועדים לשימור (2(5)).
- העבודה לא בתחום חוף הים, אלא אם היא בשטח למגורים או בשטח מיתקן תשתית (2(6)).
קו הבניין: גבול נוסף שקל לפספס
אם הגגון חורג מקו הבניין, חלים עליו גם כללי הבליטות שבחלק ד׳ של התוספת השנייה לתקנות 1970 (תקנה 2(3) לתקנות הפטור). שם "כרכוב" הוא "גגון בולט ממבנה המשמש למטרת הצללה, הגנה מפני השמש או לנוי", והוא יכול לבלוט מעבר לקו הבניין לא יותר מ-0.75 מטר (פרט 4.03, שורה 1), אלא אם התכנית קובעת לעניין זה הוראה מפורשת אחרת (פרט 4.02(ב)). בליטה של 3 מטרים מותרת רק לסוכך או לגגון בולט מעל כניסה (שורה 5), וסוכך מקופל לא בולט מעבר לקו יותר מ-0.3 מטר (שורה 4). מחוץ לקו הבניין יש גם הגבלה על עמודים ותמיכות (פרט 4.07).
לכן גגון למרפסת שחורג מקו הבניין ביותר מ-0.75 מטר עלול לא להיות פטור, ובקשה להיתר לגביו תכלול ככלל הקלה, שנדונה בהליך הרגיל (תקנה 3(1) לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז-2017, בהמשך: תקנות ההליך המקוצר). בבניין שבו המרפסות עצמן בולטות מעבר לקו הבניין, גגון שמכסה את כל המרפסת עלול לחרוג מהקו ביותר מזה. כשהגגון כולו בתוך קווי הבניין, הכללים האלה לא חלים עליו. את קו הבניין בודקים בתכנית ובהיתר הבניין.
הפטור לא מכשיר בנייה שלא תואמת את התכנית או את ההנחיות המרחביות (סעיף 145ג(ד) לחוק התכנון והבנייה). המסלולים בקצרה:
| מצב | מה נדרש | המקור |
|---|---|---|
| גגון מחובר למבנה, בולט לא יותר מ-2 מ׳ מהקיר, מחומרים קלים, ששטחו 20 מ״ר או פחות | פטור מהיתר, בלי הודעה ובלי אישור, אם הוא תואם את התכנית, את קו הבניין ואת ההנחיות | תקנות 11(א) ו-2 |
| אותו גגון, ששטחו עולה על 20 מ״ר | פטור מהיתר, עם הודעה תוך 45 ימים ואישור עיגון ויציבות | תקנה 11(ד) |
| גגון שחורג מקו הבניין ביותר מ-0.75 מ׳, כשהוא לא מעל כניסה | עלול לא להיות פטור. בקשה עם הקלה נדונה בהליך הרגיל | תקנה 2(3); חלק ד׳ בתוספת השנייה לתקנות 1970; תקנה 3(1) לתקנות ההליך המקוצר |
| מרקיזה שבמצב מקופל לא בולטת יותר מ-50 ס״מ מהקיר | פטורה מהיתר | תקנה 11(ב) |
| סככת צל מאריג על עמודים | פטורה בתנאי גובה, מפתח ומשקל | תקנה 11(ג) |
| גגון שאינו פטור ובולט לא יותר מ-4 מ׳ מהקיר | היתר, ככלל בהליך רישוי בדרך מקוצרת, גם עם ביסוס עצמאי | תקנה 26(א) לתקנות ההליך המקוצר |
| בקשה שכוללת הקלה | הליך רגיל | תקנה 3(1) לתקנות ההליך המקוצר |
| דפנות שסוגרות את המרפסת, זיגוג או וילון זכוכית מתחת לגגון | סגירת מרפסת, ואין לה פטור. מסלול מקוצר רק במרפסת מקורה שאינה זיזית, בחומרים קלים. אחרת - הליך רגיל | אין פטור בתקנות הפטור; תקנה 44 לתקנות ההליך המקוצר |
העמוד מסביר את נוסח התקנות ואינו ייעוץ משפטי. א. סדצקי הנדסה וייעוץ נותן את האישור ההנדסי לגגון. אנחנו לא מוכרים ולא מתקינים גגונים. בשאלות של אכיפה או סכסוך עם שכנים כדאי לפנות לעורך דין.
גגון לחלון ולמרפסת השירות
גגון קטן מעל חלון, מעל מסתור הכביסה או מעל מרפסת השירות, שמגן על הכביסה ועל המזגן מגשם, נבחן לפי אותה תקנה 11(א): מחובר למבנה, בולט לא יותר מ-2 מטרים ובנוי מחומרים קלים. השטח שלו קטן בהרבה מ-20 מ״ר. לדוגמה, גגון ברוחב 3 מטרים ובעומק 0.75 מטר הוא 2.25 מ״ר, ולכן אם הוא עומד בתנאי הפטור, אין עליו חובת הודעה ואין חובת אישור.
- חומר. בדרך כלל פוליקרבונט גלי או מלא, לוח פלסטיק גלי או לוח אלומיניום מרוכב. כולם רחוקים מגבול 50 ק״ג למ״ר.
- עיגון. מעגנים לבטון: לקורה או לתקרה שמעל החלון. בבלוק חלול אפשר לעגן רק בעוגן כימי עם שרוול רשת, ובכושר נמוך. בידוד חיצוני וחיפוי לא נועדו לשאת עוגן.
- מים. מנקזים את המים הצידה, ולא לחלון או למרפסת של השכן שמתחת. גגון ששופך מים לדירה שמתחת פוגע בה, ואז נדרשת גם הסכמת בעליה (סעיף 2(ב) לתקנון המצוי).
- חזית. בבית משותף, גגון על חזית הבניין עשוי לפגוע בחזות האחידה, ויש ערים שדורשות מראה אחיד לכל הבניין. הפירוט בפרקים על זכויות בנייה ועל בית משותף.
- קו הבניין ושטח. אם הגגון חורג מקו הבניין, החלק שמעבר לקו מוגבל ככלל ל-0.75 מטר, אלא אם התכנית קובעת אחרת. גגון קל שבולט מהקיר פחות ממטר עשוי לא להיספר בשטחי הבנייה, אם רואים בו בליטה (ראו בפרק על זכויות בנייה).
- עבודה בגובה. התקנה מחוץ לחלון בקומה היא עבודה בגובה. עדיף להשאיר אותה למתקין שעובד עם ציוד ואמצעי בטיחות לעבודה בגובה, ולא לעבוד מהחלון בלי אבטחה.
גגון נאסף או גגון קבוע: מרקיזה, מסילות או קירוי קבוע
יש שני סוגים של גגון נאסף, והתקנות מבחינות ביניהם לפי מה שנשאר בולט מהקיר כשהקירוי מקופל, ולא לפי ההפעלה, ידנית או חשמלית. הראשון הוא מרקיזה, סוכך זרועות מתקפל: הבד נגלל על ציר שצמוד לקיר, והזרועות מתקפלות אליו. מרקיזה פטורה כשבמצב מקופל היא לא בולטת יותר מ-50 ס״מ מהקיר, בלי הגבלה על הפתיחה בתקנה 11(ב) (מעבר לקו הבניין חלים גם כללי הבליטות, תקנה 2(3)) ובלי חובת הודעה (תקנה 11(ב)). השני הוא גגון נאסף על מסילות: יריעת בד או PVC, או לוחות פוליקרבונט, שנאספים לאורך מסילות של מסגרת קבועה, כלומר קורות שיוצאות מהקיר ולפעמים גם עמודים בחזית. כשהקירוי נאסף, המסגרת נשארת בולטת, ולכן הוא לא נכנס לפטור של המרקיזה. הוא נבחן כגגון לפי תקנה 11(א): המסגרת מחוברת למבנה, לא בולטת יותר מ-2 מטרים ובנויה מחומרים קלים. אם הוא לא פטור ובולט לא יותר מ-4 מטרים מהקיר, הוא נדון ככלל בהליך מקוצר כגגון (26(א)).
| סוג | התקנה | מה נמדד | מעל 20 מ״ר | לשים לב |
|---|---|---|---|---|
| מרקיזה: סוכך זרועות מתקפל, שהבד שלו נגלל אל הקיר | 11(ב) | הבליטה כשהוא מקופל: לא יותר מ-50 ס״מ. תקנה 11(ב) לא מגבילה את המצב הפתוח ולא דורשת חומרים קלים, אבל אם הסוכך בולט מעבר לקו הבניין חלים גם כללי הבליטות (תקנה 2(3)) | לא נדרשת הודעה. ההודעה מעל 20 מ״ר (11(ד)) חלה על גגון או סוכך לפי 11(א), והמרקיזה פטורה לפי 11(ב) בתנאי אחד: 50 ס״מ במצב מקופל | מעבר לקו הבניין סוכך מקופל לא בולט יותר מ-0.3 מ׳. יש הנחיות מקומיות שאוסרות מרקיזות |
| גגון נאסף על מסילות: יריעה או לוחות שנאספים לאורך מסגרת קבועה (קורות מהקיר, לפעמים עמודים בחזית) | 11(א) | המסגרת: לא יותר מ-2 מ׳. כשהקירוי נאסף, המסגרת עדיין בולטת יותר מ-50 ס״מ, ולכן אין לו את הפטור של המרקיזה (11(ב)) | הודעה ואישור עיגון ויציבות (11(ד)) | אריג על עמודים עשוי להיחשב סככת צל (11(ג)). מסגרת עם קורות ומרווחים של 40% לפחות, מחולקים באופן שווה, עלולה להיחשב מצללה (תקנה 1), ואז חלה עליה מגבלת המיקום (12(2)) |
| גגון קבוע: קירוי רציף מפוליקרבונט, פאנל או זכוכית | 11(א) | לא יותר מ-2 מ׳. מעל 2 מ׳ ולא יותר מ-4 מ׳ - היתר, ככלל בהליך מקוצר (26(א)) | הודעה ואישור עיגון ויציבות (11(ד)) | קירוי שקוף על מסגרת עם מרווחים עלול להיחשב מצללה |
| בד אטום שנפרש על מצללה (פרגולה) | 12 | שטח ומיקום, לא בליטה | במצללה פטורה - הודעה ואישור עיגון ויציבות בכל גודל (12(3)) | כשהבד פרוש, המבנה עלול לאבד את מעמד המצללה |
בפועל הסיווג נבחן מול רשות הרישוי, ובמחלוקת מכריע בית המשפט. אם לא ברור לאיזו שורה המוצר שייך, כדאי לברר לפני ההזמנה.
ההבדלים ההנדסיים
- רוח. את המרקיזה אוספים כשיש רוח, ולכן חיישן רוח הוא חלק מהבטיחות שלה. גגון קבוע נשאר במקומו גם בסערה, ולכן מתכננים אותו לעומסי רוח.
- עיגון. במרקיזה כל העומס עובר דרך תושבות בודדות, והזרוע הארוכה מגדילה את הכוח בכל עוגן. בגגון קבוע ובגגון נאסף על מסילות העומס מתחלק בין יותר נקודות חיבור, אבל כל חיבור לקיר צריך לשאת גם כוח משיכה. בגגון נאסף על מסילות מתווסף גם משקל המנוע והמסילות.
- גשם. בד נאסף מגן מגשם רק חלקית. גגון קבוע עם שיפוע ומרזב מגן לאורך כל החורף.
סככת צל מאריג: פטור נפרד
סככת צל היא קירוי מאריג שמגן מפני השמש ומזג האוויר. היא פטורה מהיתר אם גובה הקירוי לא עולה על 3 מטרים, המפתח בין העמודים לא עולה על 5 מטרים, ומשקל הקירוי לא עולה על 3.5 ק״ג למ״ר (תקנה 11(ג)). בתקנה הזו אין תנאי בליטה ואין תנאי מיקום. לוחות פוליקרבונט אינם אריג, ולכן קירוי מלוחות כאלה אינו סככת צל.
גגון קבוע למרפסת: חומר, משקל וקירוי שקוף
גגון קבוע למרפסת פטור מהיתר אם הוא מחובר למבנה לפחות בצד אחד, לא בולט יותר מ-2 מטרים מהקיר ובנוי מחומרים קלים (תקנה 11(א)), והוא תואם את התכנית, את קו הבניין ואת ההנחיות (תקנה 2). כששטחו עולה על 20 מ״ר, מגישים עליו גם הודעה עם אישור עיגון ויציבות (11(ד)). בפועל יש שלוש שאלות: כמה הוא בולט מהקיר, כמה הוא שוקל, והאם הקירוי רציף. זה הגגון שמגן מגשם לאורך כל החורף.
איזה חומר לבחור
| חומר | משקל משוער | אור | לשים לב |
|---|---|---|---|
| פוליקרבונט גלי (בשוק נקרא גם סנטף) | כ-1-1.5 ק״ג למ״ר | מעביר אור | קל וזול. רועש בגשם, ודורש קיבוע צפוף שמונע תלישה ברוח |
| פוליקרבונט רב-דופן (חלול) | כ-1.5-3 ק״ג למ״ר | אור מפוזר | מבודד מעט חום. צריך לאטום את קצות הלוח נגד לכלוך ולחות |
| פוליקרבונט מלא בעובי 6-8 מ״מ | כ-7-10 ק״ג למ״ר | שקוף | נראה כמו זכוכית ושוקל הרבה פחות. נשרט בקלות |
| לוח אלומיניום מרוכב או פאנל מבודד | כ-5-12 ק״ג למ״ר | אטום | מצל ושקט יותר בגשם. פאנל מבודד מפחית חום מהשמש |
| זכוכית רבודה 8+8 | כ-41 ק״ג למ״ר, לפני המסגרת | שקוף | הכבדה מכולם: קרובה לגבול 50 ק״ג למ״ר, ודורשת מסגרת ועיגון חזקים |
לגשם או לשמש - מה לבחור
- לגשם: גגון קבוע עם קירוי רציף, שיפוע ומרזב, לפי תקנה 11(א).
- לשמש מעל פינת ישיבה: סוכך זרועות מתקפל, שאוספים כשיש רוח (11(ב)), או מצללה (תקנה 12). במרפסת בקומה, מצללה פטורה רק אם היתר, הנחיות מרחביות או תכנית מתירים אותה שם (12(2)).
- לחום: קירוי אטום או פאנל מבודד מצל יותר מפוליקרבונט שקוף.
מבחן המשקל בזכוכית
זכוכית, אלומיניום ופולימרים נחשבים חומרים קלים כל עוד המשקל לא עולה על 50 ק״ג למ״ר ברכיב מבני מישורי (תקנה 1). בגגון מפוליקרבונט או מאלומיניום המשקל רחוק מהגבול. בזכוכית צריך לחשב: זכוכית רבודה 10+10 שוקלת כ-51 ק״ג למ״ר לבדה, עוד לפני המסגרת, כלומר מעט מעל הגבול. זכוכית רבודה 8+8 שוקלת כ-41 ק״ג למ״ר.
קירוי שקוף: מתי גגון נחשב מצללה
לפי הגדרת המצללה, מבנה נשאר מצללה גם אם מותקן על תקרתו קירוי שקוף, או שהמרווחים בו עשויים מחומר שקוף (תקנה 1). לכן פוליקרבונט שקוף על מסגרת של קורות או רפפות עלול להיחשב מצללה ולא גגון. במרפסת בקומה מצללה פטורה רק אם היתר, הנחיות מרחביות או תכנית מתירים אותה (12(2)). אם המבנה מסווג כמצללה, הקירוי השקוף צריך להיות צמוד לתקרת המצללה ולא לחרוג מההיקף שלה (12(2א)). קירוי רציף ואטום, כלומר בלי מרווחים ובלי רפפות, שמחובר לקיר, נבחן כגגון.
איטום החיבור לקיר
בחיבור לקיר עדיף פח כיסוי מעל קו החיבור, ולא רק סיליקון, שמתייבש ונסדק עם השנים.
חומרי כיסוי - משקל, מחיר ומעמד בתקנות · פרגולה עם גג אטום - עדיין פרגולה?
גגון או מצללה (פרגולה) במרפסת: למה ההבדל מכריע
במרפסת בקומה, ההבדל בין גגון למצללה הוא בדרך כלל ההבדל בין פטור לבין היתר. בתקנה 11 אין תנאי מיקום, ולכן גגון שעומד בתנאי 11(א) יכול להיות פטור גם מעל מרפסת זיזית. מצללה פטורה רק על הקרקע או על הגג, אלא אם היתר, הנחיות מרחביות או תכנית מתירים מקום אחר (12(2)). בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן בקירוי אטום מפאנל מבודד, שהונח על פרגולת בטון במרפסת של דירה ומחובר לקיר בצד אחד. הצדדים לא חלקו שזה גגון לפי תקנה 11, ובית המשפט קבע שאת הבליטה מהקיר היה צריך למדוד בשטח במדידה ישירה, ולא להעריך לפי מידות ההיתר (עתפ״ב 8709-01-20 הוועדה המקומית באר שבע נ׳ גנות, 23.05.2021).
"גגון" לא מוגדר בתקנות הפטור. "מצללה" כן: מבנה בלי קירות, מחומרים קלים, שהתקרה שלו היא משטח הצללה עם מרווחים של 40% לפחות, מחולקים באופן שווה (תקנה 1). תקרה של רפפות או שלבים עם מרווחים כאלה היא מצללה. לפי קריאתנו, מרפסת שבנויה על הקרקע נחשבת "קרקע", ומרפסת גג נחשבת "גג".
גם השטח והדיווח שונים. מצללה בחצר, בגג, במרפסת או במרפסת גג לא נחשבת שטח מקורה, כל עוד שטחה לא עולה על 50 מ״ר, או על רבע משטח החצר, הגג או המרפסת - הגדול מביניהם. שטח עודף נספר כשטח שירות (תקנה 4(י) לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב-1992, בהמשך: תקנות חישוב שטחים). מנגד, על כל מצללה פטורה מגישים הודעה עם אישור עיגון ויציבות, בכל גודל (12(3)). גגון קבוע עלול להיספר בשטח, וההודעה עליו נדרשת רק כששטחו עולה על 20 מ״ר.
גגון מעל 20 מ״ר: הודעה ואישור עיגון ויציבות
גגון ששטחו עולה על 20 מ״ר נשאר פטור מהיתר, אבל נוספת חובת הודעה: מגישים לרשות הרישוי את הטופס שבתוספת לתקנות, תוך 45 ימים מביצוע העבודה. להודעה מצרפים אישור עיגון ויציבות של מהנדס מבנים, או של הנדסאי במקרים שמפורטים בהמשך. האישור קובע גם שכשל מבני בגגון לא יתרחש בנקודת העיגון ולא יגרום לכשל מבני במבנה (תקנה 11(ד)). את ההודעה אפשר להגיש בטופס המקוון של מינהל התכנון (תקנה 4א).
על גגון ששטחו 20 מ״ר או פחות אין חובת הודעה ואין חובת אישור, כי תקנה 11(ד) חלה רק על גגון ששטחו עולה על 20 מ״ר. כך גם בפסק הדין מבאר שבע: הזיכוי על גגון של 12 מ״ר מעל מרפסת נשאר על כנו (עתפ״ב 8709-01-20). עם זאת, גם גגון קטן חייב להיות יציב ובטוח (תקנה 2(2)), והאחריות לכך על הבעלים. לכן אנחנו ממליצים שגם גגון של 20 מ״ר או פחות ייבדק בידי קונסטרוקטור (מהנדס או הנדסאי בניין רשום) לפני ההתקנה: הכשל הנפוץ בגגון הוא בחיבור לקיר, ואישור קונסטרוקטור הוא גם המסמך שמראה שהגגון תוכנן ליציבות. 45 הימים הם ימים קלנדריים, כולל שבתות וחגים, ויום ביצוע העבודה עצמו לא נספר. אם היום האחרון חל בשבת או בחג, המועד עובר ליום הראשון שאחריו שאינו יום מנוחה (סעיף 10 לחוק הפרשנות). כשתקנות הפטור מתכוונות לימי עבודה, הן כותבות זאת במפורש.
מי חותם על האישור
על האישור חותם מהנדס רשוי במדור הנדסת מבנים, וזה הפירוש של "מהנדס מבנים" בתקנות הפטור (תקנה 1). כשהגגון מותקן על הקרקע או על גבי מבנה פשוט, רשאים לחתום גם הנדסאי מבנים, כלומר הנדסאי הרשום במדור תכנון מבנים או בניין, או מהנדס מבנים רשום (תקנות 1 ו-4ב). מבנה פשוט הוא אחד מאלה (התוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז-1967, פרט 1). בבניין מגורים בודקים בדרך כלל את החלופה הראשונה:
- שלד לא טרומי, מקירות או מקירות ועמודים, עם תקרות שטוחות.
- מרחק של 6 מטרים לכל היותר בין עמודים או בין קורות, ובאין עמודים או קורות - בין הקירות.
- רצפת הקומה העליונה גבוהה לכל היותר 11.5 מטרים מעל רצפת קומת הקרקע.
- לא בטון דרוך ולא מבנה מרחבי.
החלופה השנייה היא מבנה מקורה בקומה אחת, שגובהו לא עולה על 5 מטרים מעל פני הקרקע ומפתחו לא עולה על 12 מטרים, שלא פועלים עליו כוחות דינמיים, בלי בטון דרוך, בלי שלד מבטון טרום ובלי מבנה מרחבי. ההגדרה לא מוציאה מרפסות זיזיות, ולכן לפי קריאתנו מרפסת זיזית בבניין שעומד בתנאים היא חלק ממבנה פשוט. בבניין שאינו פשוט, למשל בניין גבוה או בניין עם תקרות דרוכות, חותם מהנדס רשוי. גגון בדירת קרקע מותקן על הקרקע, ולכן על האישור שלו רשאים לחתום גם הנדסאי וגם מהנדס, בכל סוג בניין.
גגון מעל מרפסת זיזית: לתלות על הקיר
מעל מרפסת זיזית עדיף גגון שתלוי על הקיר. עמודים על מרפסת זיזית מעבירים עומס לקצה הזיז, ועומס בקצה יוצר את המאמץ הגדול ביותר בחיבור של המרפסת לבניין. לכן בודקים את המרפסת לפני שמעמידים עליה עמודים. מבחינת התקנות, גגון מעל מרפסת זיזית יכול להיות פטור אם הוא עומד בתנאי 11(א) ובתנאי תקנה 2.
- בטון דרוך. קידוח בתקרה או במרפסת מבטון דרוך עלול לחתוך כבל דריכה. בכל בניין, ובמיוחד בבניין חדש, בודקים בתכניות אם יש דריכה לפני שקודחים.
- מרפסת ישנה. במרפסת עם סדקים, חלודה בברזל הזיון או בטון מתפורר מוסיפים עומס רק אחרי בדיקה.
מתכננים עמודים על הזיז, יש סדקים במרפסת או שהתקרה דרוכה? שלחו בוואטסאפ תמונות של המרפסת מלמעלה ומלמטה, ונגיד מה צריך לבדוק לפני ההתקנה.
רוח, עיגון וניקוז: מה בודקים בתכנון ההנדסי
נקודת התורפה של גגון היא העיגון לקיר, וזו גם הנקודה שתקנה 11(ד) מתייחסת אליה. גגון קבוע עם קירוי רציף, שמחובר לקיר בצד אחד, מקבל את מלוא לחץ הרוח: גם כלפי מטה וגם יניקה שמרימה אותו. לכן מתכננים אותו לעומסי רוח לפי ת״י 414.
- במה מעגנים. קורת בטון בשולי התקרה מחזיקה עוגנים היטב. בלוק חלול ובטון תאי מחזיקים רק עוגנים ייעודיים ובכושר נמוך, שלרוב לא מספיק לכוח המשיכה של גגון. בידוד חיצוני, חיפוי אבן וגבס לא נועדו לשאת עוגן של גגון, ובמקרים כאלה מעגנים לבטון שמאחוריהם או מוסיפים עמודים.
- סוג העוגן. בבטון משתמשים בעוגן כימי או מכני לפי חישוב, במרחק מספיק משפת הקורה או התקרה. דיבל פלסטיק לא מתאים לכוח המשיכה שגגון יוצר.
- ניקוז. שיפוע, מרזב וצינור מוליכים את המים הרחק מהמרפסת של השכן ומהמעבר.
- קומות גבוהות. גגון שנתלש ברוח הופך לחפץ נופל, ובקומות גבוהות הרוח חזקה יותר.
לא ברור ממה בנוי הקיר? שלחו בוואטסאפ תמונה של הקיר ושל קצה התקרה, ונגיד במה אפשר לעגן.
זכויות בנייה: למה פטור מהיתר לא גובר על התכנית
גגון קבוע עלול להיספר בשטחי הבנייה. אם הזכויות במגרש כבר נוצלו, גגון שנספר בשטח לא תואם את התכנית, ואז אין לו פטור (תקנה 2(4) לתקנות הפטור, סעיף 145ג(ד) לחוק).
השטח הכולל של בניין הוא סכום "השטחים המקורים" בכל הקומות, ו"שטח מקורה" הוא שטח שמכוסה בגג, בכל צורה (תקנות 1 ו-4(א) לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב-1992). אין שם כלל מפורש לגגון, אבל יש כללים ל"בליטות" מהקיר החיצוני:
- בליטה שבולטת מהקיר פחות מ-0.5 מטר, ואין בה המשך לחלל הפנימי של הבניין, לא נספרת. אם היא בולטת יותר, השטח שמעבר ל-0.5 מטר נספר כשטח שירות (4(ה)).
- בליטה מחומרים קלים, בלי המשך לחלל הפנימי, שבולטת פחות ממטר, לא נספרת (4(ה1)(2)).
- בקומת הכניסה לבניין, שטח מקורה שלא סגור ביותר משני קירות נספר כשטח שירות. אם גובה הקירוי שתי קומות או יותר, השטח לא נספר (4(ט)). ייתכן שהכלל הזה נוגע לגגון בדירת קרקע.
התקנות לא מכריעות אם גגון הוא בליטה, שהעודף בה נספר כשטח שירות, או שהשטח שמתחתיו הוא שטח מקורה. גם בפסק הדין מבאר שבע שאלת הזכויות נשארה פתוחה. לכן בודקים יתרה גם בשטח העיקרי וגם בשטחי השירות, ושואלים במחלקת הרישוי איך הוועדה סופרת גגון.
ועדה לא רשאית לקבוע בהנחיה מרחבית חובת אישור או תיאום (סעיף 145ד(ה) לחוק), אבל הנחיות מקומיות יכולות להגביל את הגגון עצמו, וגגון שאינו תואם אותן אינו פטור (2(4)). דוגמאות מהנחיות שמצאנו:
- חולון (הנחיה 13א, 2016): בבית משותף גגונים מותרים רק מעל כניסות לבניין, ושטחם נספר בזכויות הבנייה.
- רעננה (דף הוועדה לתקנה 11, 2014): שטח הגגון נספר בזכויות הבנייה, ובבית משותף, בדירות שאינן דירות גן או גג, כל הגגונים והסוככים המתקפלים בחזית אחת ייבנו בצורה אחידה. מעמד הדף מוטל בספק, אבל זו העמדה שהפיקוח עשוי להחיל.
- ראשון לציון (2014): בבית משותף, גגונים ומרקיזה במרפסות רק אחרי שרוב הדיירים הסכימו על מראה אחיד.
- קריית טבעון (הנחיות מרחביות לעבודות פטורות, עדכון 25.12.2025): אין גגונים בבנייה רוויה.
- שוהם (הנחיות מרחביות, 26.08.2025): גגון תלוי בלבד, בלי עמודים.
- חיפה (2018): אסור להוסיף דפנות צד קבועות לסוכך מתקפל.
- רמת גן (2026): סגירה אנכית סביב גגון אסורה.
ההנחיות מתעדכנות, ולכן בודקים את הנוסח שבתוקף לפני ההתקנה.
גגון בבית משותף: של מי צריך הסכמה
בבית משותף, לפי התקנון המצוי, גגון שפוגע ברכוש המשותף, כולל בחזות החיצונית האחידה של הבניין, מחייב הסכמה מראש של האסיפה הכללית של בעלי הדירות, ולא רק של ועד הבית (סעיף 2(א) לתקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969). גגון שפוגע בדירה מסוימת, למשל כשהמים נשפכים למרפסת שמתחת, מחייב גם את הסכמת בעליה (סעיף 2(ב)).
הקרקע, הגגות והקירות החיצוניים הם רכוש משותף, אלא אם חלק מהם הוצמד לדירה מסוימת, למשל חצר לדירת הקרקע או גג לדירת הגג (סעיפים 52 ו-55(ג) לחוק המקרקעין; בבית שלא נרשם - סעיף 77א). התקנון המצוי מונה גם פגיעה "בחזותו החיצונית התקינה והאחידה כפי שהיתה בעת גמר הבניה". אם הגגון מייחד לדירה חלק מהרכוש המשותף, ההצמדה טעונה הסכמת כל בעלי הדירות (סעיף 62(א) לחוק), אלא בהרחבת דירה לפי סעיף 71ב, שמאפשר החלטה ברוב מיוחד. גם ניצול זכויות בנייה משותפות עשוי לחייב הסכמה רחבה, עד הסכמת כל הבעלים. אם נרשם תקנון מוסכם, בודקים מה הוא קובע.
בלי ההסכמה הנדרשת ייתכן שגם הפטור עצמו לא יחול, כי תקנה 2(1) לתקנות הפטור דורשת שמבצע העבודה יהיה רשאי לבצע אותה מכוח זכותו. בנוסף, הפטור לא פוטר מהחובות כלפי בעלי הזכויות האחרים (תקנה 4(ב)), והוא לא הגנה מפני תביעה אזרחית נגד מי שהקים את הגגון או משתמש בו (תקנה 4(א)).
איך להגן על עצמכם מול בקשה עתידית של שכן
על גגון ששטחו 20 מ״ר או פחות לא מגישים הודעה, ולכן לא נוצר עליו תיעוד בוועדה מכוח הודעה. כששכן יגיש בעתיד בקשה להיתר, היא תכלול טבלה של שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים (תקנה 33(א)(8) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו-2016).
בעלי זכויות שלא הסכימו לבקשה מקבלים הודעה, ויכולים להתנגד תוך 15 ימי עבודה (תקנות 36-37). כדי שתוכלו אז להראות מתי הגגון הוקם, באיזה שטח ובאיזו הסכמה, שמרו:
- הסכמה בכתב של שאר הבעלים, שמציינת את שטח הגגון ואת הזכויות שהוא מנצל.
- תמונות מתוארכות.
- שרטוט עם מידות.
אפשר גם לשלוח לוועדה מכתב עדכון. אלה המלצות שלנו, לא חובה לפי החוק.
דפנות או זיגוג מתחת לגגון: זו כבר סגירת מרפסת
דפנות שסוגרות את המרפסת, זיגוג או וילון זכוכית מתחת לגגון הם סגירת מרפסת. בתקנות הפטור אין פטור לסגירת מרפסת, ולכן היא טעונה היתר, גם כשהגגון עצמו פטור.
יש מסלול מקוצר רק לסגירה של מרפסת מקורה שאינה זיזית, בחומרים קלים (תקנה 44 לתקנות ההליך המקוצר). סגירה של מרפסת זיזית, או סגירה שדורשת הקלה, נדונה בהליך הרגיל. יש תכניות שקובעות שסגירת מרפסת היא סטייה ניכרת, ואז אי אפשר לאשר אותה בהיתר בלי לשנות את התכנית.
את הפירוט, כולל ההחלטה של בית המשפט העליון בפרשת אדלסון, שבה הובאה הקביעה שמרפסת שנסגרה באלומיניום, זכוכית וגגון קבוע היא "סגירה", תמצאו במדריך על סגירת מרפסת.
גגון שאינו פטור: הליך מקוצר או הליך רגיל
גגון שאינו פטור ובולט לא יותר מ-4 מטרים מהקיר נדון בהליך רישוי בדרך מקוצרת, גם אם יש לו ביסוס עצמאי (תקנה 26(א) לתקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז-2017). מרקיזה שאינה פטורה נדונה באותו מסלול לפי תקנה 26(ב), ומצללה לפי תקנה 27.
בקשה שכוללת הקלה, למשל חריגה מקו הבניין שכללי הבליטות לא מתירים, נדונה בהליך הרגיל (תקנה 3(1)). גם בקשה במגרש, באתר, במתחם או בבניין שמיועדים לשימור יוצאת מההליך המקוצר (תקנה 3(3)). גגון שבולט יותר מ-4 מטרים אינו נכנס לתקנה 26(א), ולכן ככלל נדון בהליך הרגיל.
בהליך המקוצר, בקשה לגגון ככלל לא מחייבת בקשת מידע ובקרה של מכון בקרה (תקנות 5(ג) ו-17(א)), ובבניין מגורים במקרקעי ישראל גם לא נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל (תקנה 8א). את הבקשה מגיש עורך בקשה. אנחנו מכינים את החלק ההנדסי שלה: חישוב, פרטי עיגון ובדיקת המרפסת.
גגון כניסה לבית: מעל דלת הכניסה
גגון מעל דלת כניסה נבחן לפי אותה תקנה 11(א): מחובר למבנה, בולט לא יותר מ-2 מטרים ובנוי מחומרים קלים. ההבדל הוא שגגון כניסה בולט לעתים קרובות מעבר לקו הבניין, ואז חלים עליו גם כללי הבליטות (תקנה 2(3) לתקנות הפטור).
הכללים נמצאים בחלק ד׳ של התוספת השנייה לתקנות 1970. לגבי "סוכך, גגון בולט מעל כניסה" נקבע שם:
- בליטה של 3 מטרים לכל היותר מעבר לקו הבניין, בגובה של 2.4 מטרים לפחות (פרט 4.03, שורה 5).
- רוחב שאינו עולה על פי שניים מרוחב הכניסה שמתחתיו, חוץ מסוכך מתקפל (פרט 4.08(1)).
- מרחק של 1.5 מטרים לפחות בין קצה הגגון שמעבר לקו בניין צדי או אחורי לבין גבול המגרש, כשמעבר לגבול יש נכס בנוי או נכס שמותרת בו בנייה (פרט 4.08(2)).
- הגבלה על עמודים ותמיכות מחוץ לקו הבניין (פרט 4.07).
- הכללים האלה לא מתירים שטחי בנייה מעבר למה שמותר לפי תקנות חישוב שטחים (פרט 4.02(ג)).
גגון פטור ממילא לא בולט יותר מ-2 מטרים מהקיר, ולכן בכניסה המגבלות המעשיות הן בדרך כלל הגובה, הרוחב, המרחק מהגבול והעמודים. בבית משותף, גגון מעל הכניסה לבניין מחובר לקיר חיצוני, שהוא רכוש משותף, ולכן חלים עליו כללי ההסכמה שבפרק על בית משותף.
מבחינה הנדסית, מעגנים לקורה או למשקוף בטון מעל הפתח ולא לחיפוי, ומנקזים את המים הצידה ולא לסף הדלת.
לפני שמזמינים גגון: רשימת בדיקה
- מדדו את הבליטה מהקיר ובדקו בהיתר היכן עובר קו הבניין. גגון שבולט יותר מ-2 מטרים מהקיר אינו פטור. גגון שחורג מקו הבניין ביותר מ-0.75 מטר, כשהוא לא מעל כניסה, עלול לא להיות פטור.
- בדקו את המשקל: לא יותר מ-50 ק״ג למ״ר ברכיב מבני מישורי. בזכוכית צריך לחשב.
- בדקו אם הקירוי רציף. רפפות עם 40% מרווחים לפחות, או קירוי שקוף על מסגרת עם מרווחים, עלולים להפוך את המבנה למצללה.
- חשבו את השטח. מעל 20 מ״ר - הודעה תוך 45 ימים עם אישור עיגון ויציבות.
- בררו במחלקת הרישוי אם גגון נספר בזכויות, אם נשארה יתרה, ומה ההנחיות המרחביות קובעות.
- בבית משותף, קבלו את הסכמת האסיפה הכללית, וגם את הסכמת השכן שהגגון פוגע בדירה שלו.
- גם מתחת ל-20 מ״ר, בקשו מקונסטרוקטור (מהנדס או הנדסאי בניין רשום) לבדוק את העיגון לקיר ואת המרפסת לפני ההתקנה, ובמיוחד במרפסת זיזית, בגגון מזכוכית ובקומה גבוהה או חשופה לרוח.
- בדקו במה מעגנים ולאן יזרמו המים. מעל מרפסת זיזית, העדיפו גגון שתלוי על הקיר.
- אל תוסיפו דפנות או זיגוג: זו כבר סגירת מרפסת, והיא טעונה היתר.
- שמרו תיעוד: הסכמה בכתב, תמונות מתוארכות ושרטוט עם מידות.
אישור עיגון ויציבות לגגון: מה אנחנו עושים
א. סדצקי הנדסה וייעוץ נותן אישור עיגון ויציבות לגגון ולסוכך, כפי שתקנה 11(ד) דורשת כששטחם עולה על 20 מ״ר, ובודק את הקיר ואת המרפסת שהגגון מעוגן אליהם. אנחנו לא מוכרים ולא מתקינים גגונים, לא מכינים תכניות אדריכליות ולא עורכים בקשות להיתר.
האישור כולל בדיקת עומסי רוח לפי ת״י 414, פרט עיגון, ובדיקה שכשל לא יתרחש בנקודת העיגון ולא יגרום לכשל במבנה. מי חותם תלוי בסוג הבניין: כשהגגון מותקן על הקרקע או על גבי מבנה פשוט, חותם איליה סדצקי, הנדסאי בניין רשום (מ.ר. 35825). בשאר המקרים חותם מהנדס רשוי מטעם המשרד.
גם בגגון קטן, שאין עליו חובת אישור, אנחנו ממליצים על בדיקת קונסטרוקטור (מהנדס או הנדסאי בניין רשום) לפני ההתקנה. המחיר כמו באישור לפרגולה: 1,200-1,500 ₪ בקומת הקרקע, 1,200-1,800 ₪ במרפסת רגילה, ו-1,500-2,500 ₪ מעל מרפסת זיזית או בגגון חריג, לא כולל מע״מ. שלחו תמונה של הקיר ושל המרפסת ומידות משוערות, ונגיד מה נדרש. גם מתקיני גגונים וקבלני אלומיניום יכולים להזמין אישור עיגון ויציבות לפרויקט.
גגון למרפסת - שאלות נוספות
כדאי לבדוק גגון קטן אצל קונסטרוקטור גם כשאין חובה?
גגון לחלון במרפסת שירות צריך היתר?
האם צריך חתימת שכנים לגגון למרפסת?
גגון נאסף או חשמלי צריך היתר?
מה ההבדל בין גגון לסוכך?
גגון פוליקרבונט שקוף נחשב גגון או מצללה?
מותר להעמיד עמודים לגגון על מרפסת זיזית?
מי חותם על אישור העיגון והיציבות?
אפשר להוסיף לגגון דפנות או זיגוג?
גגון ללא קידוח צריך אישור?
גגון כניסה לבית צריך היתר?
כמה עולה אישור עיגון ויציבות לגגון?
המידע בעמוד כללי. הוא מבוסס על נוסח החוקים והתקנות, על פסק הדין מבאר שבע ועל ההנחיות המקומיות שברשימה, כפי שנבדקו ב-13.10.2026. הוא אינו ייעוץ משפטי, ואינו מחליף בדיקה של התכנית וההנחיות החלות על הנכס מול הוועדה המקומית.
מקורות:
- תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד-2014 (נבו)
- תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) (ויקיטקסט)
- תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז-2017 (נבו)
- תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו-2016 (ויקיטקסט)
- תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב-1992 (ויקיטקסט)
- תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל-1970, התוספת השנייה חלק ד׳ (פרטים 4.01-4.08) (ויקיטקסט)
- תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז-1967, התוספת הראשונה (ויקיטקסט)
- חוק התכנון והבניה, התשכ״ה-1965, סעיפים 145ג(ד) ו-145ד(ה) (ויקיטקסט)
- חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, כולל התקנון המצוי (ויקיטקסט)
- עתפ״ב (ב״ש) 8709-01-20 הוועדה המקומית באר שבע נ׳ גנות, בית המשפט המחוזי בבאר שבע, 23.05.2021 (פסקאות 64-69)
- הנחיות מקומיות שצוטטו: חולון, הנחיה 13א (06.2016, סעיף 3.1); רעננה, הנחיות ותנאי הוועדה לסעיף 11 (אוגוסט 2014); ראשון לציון, הנחיות מרחביות לעבודות פטורות מהיתר, מהדורה ראשונה (אוגוסט 2014); חיפה, הנחיות מרחביות - פטור מהיתר, מהדורה 2 (אפריל 2018); רמת גן, הנחיות מרחביות כלל עירוניות, מהדורה 4 (03-2026); קריית טבעון, הנחיות מרחביות - עבודות פטורות מהיתר (עדכון 25.12.2025, סעיף 3.1ט); שוהם, הנחיות מרחביות (26.08.2025, סעיף 3.1.3)
- מינהל התכנון - דיווח על עבודה פטורה מהיתר (טופס מקוון)
- מינהל התכנון - הליך רישוי בדרך מקוצרת
מאת איליה סדצקי, הנדסאי בניין רשום מ.ר. 35825 · עודכן: 26.10.2026
מתקינים גגון ששטחו עולה על 20 מ״ר, גגון מעל מרפסת זיזית או גגון על קיר שלא ברור ממה הוא בנוי?
שלחו תמונות ומידות בוואטסאפ, ונבדוק מה נדרש: אישור עיגון ויציבות בחתימת הנדסאי בניין רשום או מהנדס רשוי מטעם המשרד, לפי מה שסוג הבניין ומקום ההתקנה מחייבים.