מדריך רישוי

האם צריך היתר בנייה לפרגולה עם פאנלים סולאריים (גג פוטו-וולטאי)?

התשובה תלויה בדבר אחד: האם הלוחות הם משטח ההצללה של המבנה, או קירוי אטום מעליו. ההבדל אינו סמנטי - הוא קובע אם המבנה פטור מהיתר, ואם שטחו נספר כשטח בנייה שדורש זכויות פנויות. המדריך עובר על לשון התקנות עצמן, על מה שמגישים לרשות ועל מה שמשתנה בין עיר לעיר.

עודכן לאחרונה:

התשובה הקצרה

פרגולה סולארית - פטורה מהיתר או לא?

פרגולה שהלוחות הפוטו-וולטאיים הם משטח ההצללה שלה, בשורות שביניהן מרווחים פתוחים המחולקים באופן שווה ומהווים 40 אחוזים לפחות מהמשטח, נשארת מצללה לפי תקנות הפטור - ולכן פטורה מהיתר, בכפוף להודעה לרשות הרישוי תוך 45 יום ולאישורים המצורפים לה.

פרגולה שקירויה לוחות רציפים ואטומים אינה מצללה. היא אינה בגדר הפטור, ושטחה נספר כשטח בנייה - ולכן נדרשות לה זכויות בנייה פנויות והליך רישוי.

תקנה 24(א)(3א) לתקנות הפטור מנסחת את המבחן במפורש: במבנה שהוא מצללה, המיתקן יותקן כך שהמבנה ״ימשיך לעמוד״ בתנאים לעניין מצללה. כלומר הבדיקה היא של המצב אחרי ההתקנה, ולא של סדר הפעולות או של מספר ההודעות שהוגשו.

הפטור כולו מותנה בתקנה 2 לתקנות הפטור, שדורשת בין היתר שהעבודה תתאים לתכניות ולהנחיות המרחביות החלות במקום, שתובטח יציבות המבנה ובטיחות השוהים בו, ושאין מדובר במגרש או בבניין המיועדים לשימור.

ההגדרה

מה זו ״מצללה״ בתקנות, ולמה זה כל הסיפור

הגדרת המונח בתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע״ד-2014, היא נקודת המוצא של כל דיון בפרגולה סולארית. התקנות מגדירות אותו בשמו המלא - ״מצללה (פרגולה)״ - כך:

״מבנה בלא קירות, הבנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40 אחוזים ממנו לפחות.״

שתי מילים בהגדרה עושות את כל העבודה. הראשונה היא ״אטומים״ - התקנה מודדת את החלקים האטומים של משטח ההצללה, ולוח פוטו-וולטאי סטנדרטי הוא חלק אטום לכל דבר. השנייה היא ״מחולקים באופן שווה״ - אי אפשר לרכז את כל המרווח בצד אחד ולקרות את השאר.

להגדרה יש סיפה שמתירה קירוי שקוף: יראו מבנה כאמור כמצללה גם אם על תקרתו מותקן קירוי שקוף. תקנה 12(2א) מגדירה את התנאי: ״כללה המצללה קירוי שקוף, הקירוי האמור יותקן בצמוד לתקרת המצללה ולא יחרוג מהיקף המצללה״. שתי המילים ״בצמוד״ ו״שקוף״ הן הגבול. לוח פוטו-וולטאי סטנדרטי אינו שקוף, והגבהת שכבה מעל התקרה אינה ״בצמוד״.

המונח ״שקוף״ עצמו אינו מוגדר בתקנות. לכן טענה שלוח ״שקוף למחצה״ נכנס לסיפה אינה טענה שאפשר להסתמך עליה מראש - היא שאלה לרשות הרישוי, לא פתרון מדף.

היתר לפרגולה - ההכרעה המלאה לפי תקנה 12

הליבה

למה גג לוחות רציף אינו פרגולה סולארית פטורה

כשלקוח אומר ״פרגולה סולארית״ או ״פרגולה עם גג פוטו-וולטאי״ הוא מתכוון ברוב המקרים לקירוי מלא: שורות לוחות צמודות זו לזו, גג שמצל וגם מייצר חשמל. זו בדיוק המתכונת שאינה עוברת.

מבנה כזה נכשל בהגדרת המצללה בשני ראשים בו-זמנית: משטח ההצללה שלו אטום כמעט במלואו, ולא נותרים בו מרווחים בשיעור הנדרש. משנשבר תנאי ההגדרה, תקנה 24(א)(3א) כבר אינה יכולה לחול - היא מותנית בכך שהמבנה ״ימשיך לעמוד״ בתנאי המצללה. ומשאין מצללה, גם תקנה 12 אינה חלה.

חשוב מכך: החלק האטום אינו רק הלוחות. הוא כולל את הקורות שחוצות את המרווח ואת המישקים בין לוח ללוח. קורת פלדה ברוחב 150 מ״מ שמרכזה על שפת הלוח חושפת 75 מ״מ לתוך המרווח לכל אורכה, וארבע קורות כאלה בשתי רצועות מוסיפות כ-6.6 אחוזים חלק אטום; אפילו חריגה של 20 מ״מ בלבד מהיטל הלוח, בארבע קורות, מוסיפה כ-1.8 אחוזים - די כדי להפוך 49.5 אחוזים ל-51.3 אחוזים. זהו הסעיף שנספר בחתך ההגשה, ולא בשרטוט השיווקי.

עוד מקור מחזק את אותה מסקנה: תמ״א 1, סעיף 5.1.7, מכירה בשתי חלופות בלבד למיתקן על מצללה - ״המתקן יהיה גג המצללה או שיוקם בצמוד לגג המצללה, ולא יחרוג מהיקפה, וכן בתנאי שלאחר הקמת המתקן תעמוד המצללה בהגדרתה״. שכבה נפרדת מעל המצללה אינה אחת מהשתיים.

חומרי כיסוי לפרגולה ומעמדם התקנותי

עץ החלטה

חמש שאלות עד הכרעה

שער מקדים - האם המבנה שעליו מתקינים הוקם כדין?

הפטור בתקנה 24 חל על מיתקן שמותקן על גג מבנה שהוקם כדין, והתצהיר שחברת החשמל מקבלת חוזר על אותה לשון. אין תשובה - אין מסלול, ומתחילים בתיק מידע.

שאלה 1 - מה בדיוק מתקינים?

  • לוחות בלבד, בלי מבנה חדש תחתיהם ← שאלה 2
  • מבנה הצללה חדש, שהלוחות הם משטח ההצללה שלו ← שאלה 3
  • קירוי לוחות רציף בגובה שהייה ← ענף ד
  • משטח לוחות רציף ומשופע על קונסטרוקציה אחת, שלא יושבים תחתיו ← ענף ה
  • פרגולה שכבר אושרה, ומעליה שכבת לוחות מוגבהת ← ענף ו

שאלה 2 - איפה מתקינים את הלוחות?

מיקום ההתקנה מול תנאי תקנה 24(א) והתוצאה
איפהמה קובעת תקנה 24(א)התוצאה
גג רעפים משופעהמיתקן יונח "בצמוד לגג, ככל האפשר, ובכיוון שיפוע הגג"פטור מהיתר, בכפוף לתנאי תקנה 2, להודעה ולאישורים
גג שטוח או מרפסת גג, הלוחות אינם בולטים ממעקה הגג"בגג שטוח לא יבלוט המיתקן ממעקה הגג"פטור מהיתר, אותן צרופות
גג שטוח, הלוחות בולטים מעל המעקההתנאי נשבראין פטור. לשון התקנה נותרה "בגג שטוח לא יבלוט המיתקן ממעקה הגג", ומפת הדרכים של משרד האנרגיה מינואר 2025 מציינת לגבי עדכון תקנות הפטור למתקנים קטנים שהצעד נבחן מול מינהל התכנון והוחלט שלא לקדמו

שאלה 3 - אחרי ההתקנה, האם המבנה עדיין עונה על הגדרת מצללה?

המבחן הוא המצב הסופי. המרווחים בין החלקים האטומים חייבים להיות מחולקים באופן שווה ולהוות 40 אחוזים לפחות מהמשטח - ובעיר שחלה בה תכנית גגות, לפי התכנית. בחולון, למשל, הדרישה היא 50 אחוזים.

כן, עומד ← המצללה אינה נספרת כשטח מקורה, והמסלול הוא פטור מהיתר בשני ראשים: תקנה 12 למצללה ותקנה 24(א)(3א) למיתקן, בכפוף לתנאי תקנה 2, עם הודעה תוך 45 יום ואישור חתום אחד שמכסה את שתיהן. אם ההנחיות המרחביות או תכנית הגגות מוציאות מצללת גג מהפטור - בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת, באותו תכנון בדיוק.

לא עומד ← ענף ד.

ענף ד - קירוי לוחות רציף בגובה שהייה

אינו מצללה לפי אף הגדרה. תקנות חישוב שטחים מחריגות מצללה ומחריגות קולטים נמוכים, ולא קירוי אטום בגובה הליכה - ולכן השטח נספר במלואו, ודרושות זכויות בנייה פנויות. היתר אינו יוצר זכויות, הוא ממצה אותן: יש זכויות פנויות על הגג, זו בקשה להיתר במסגרתן; אין זכויות, גם הקלה אינה פותרת, שכן סעיף 151(ב)(1) לחוק התכנון והבנייה קובע שנושאי ההקלה "לא יכללו הוספת שטחי בנייה, הוספת יחידות דיור או הוספת קומות". אז נשאר שינוי תכנון בלבד.

ענף ה - משטח טכני

תקנות חישוב שטחים אינן מונות שטח קולטים "המותקנים ברצף היוצר מישור אחד על גבי קונסטרוקציה אחת", כשגובה חלקם התחתון אינו עולה על 1.5 מ' וגובה חלקם העליון אינו עולה על 4 מ' מפני הגג. בפטור זה לא עובר, כי המיתקן בולט ממעקה הגג; בהליך המקוצר זה נדון כמבנה טכני או כסככה, והסיווג בידי רשות הרישוי. המגבלה שסוגרת את הרעיון לרוב הקוראים: ההגדרה היא מבנה שאינו מיועד לשהות של בני אדם. זה מתקן, לא פרגולה שיושבים תחתיה.

ענף ו - קודם פרגולה, אחר כך לוחות מעליה

לא עובד. המבחן הוא המצב שאחרי ההתקנה, והתקנות מדברות על קירוי "בצמוד לתקרת המצללה" - הגבהה היא ההפך. מה שכן מותר הוא ביצוע בשלבים: קונסטרוקציה קודם ולוחות אחר כך, כשהלוחות הם משטח ההצללה מלכתחילה, והתכנון והאישור מתארים את המצב הסופי מהיום הראשון.

זכויות בנייה

ספירת שטח: למה זה עולה כסף ולא רק נייר

שאלת ההיתר היא שאלה אחת; שאלת השטח היא שאלה שנייה, ולעיתים קרובות היא הקשה מבין השתיים.

תקנות חישוב שטחים קובעות שלא יראו שטח מצללה כשטח מקורה, ובלבד שהוקמה בחצר, בגג, במרפסת או במרפסת גג, ושטחה אינו עולה על 50 מ״ר או על רבע משטח החצר, הגג, המרפסת או מרפסת הגג, הכול לפי הגדול יותר. עלה השטח על כך - השטח העודף בא במניין שטחי השירות. ההחרגה הזו חלה על מצללה, ולא על קירוי אטום. משמעות מעשית: פרגולה תקנית אינה אוכלת זכויות בנייה, ופרגולה שקירויה לוחות רציפים אוכלת אותן במלואן.

לצד כלל הספירה, לתקנה 12 יש תקרת שטח משלה כתנאי לפטור עצמו, והיא נבדקת בנפרד.

  • קולטים שגובה חלקם התחתון אינו עולה על 1.5 מ' מפני גג מבנה שהוקם כדין - שטחם אינו נספר.
  • קולטים "המותקנים ברצף היוצר מישור אחד על גבי קונסטרוקציה אחת", כשגובה חלקם התחתון אינו עולה על 1.5 מ' וגובה חלקם העליון אינו עולה על 4 מ' - גם הם אינם נספרים.

מה שאין: החרגה לקירוי פוטו-וולטאי בגובה הליכה. ולכן פרגולת לוחות אטומה בגובה 2.2-2.5 מ׳ נופלת בין הכיסאות - לא מצללה, ולא קולט נמוך.

השורה התחתונה: כשאין זכויות בנייה פנויות על הגג או במגרש, אין מסלול. לא פטור, לא הליך מקוצר ולא הקלה - כי הקלה, לפי לשון החוק, אינה מוסיפה שטחי בנייה. הדרך היחידה היא שינוי תכנון.

מפת העבודות הפטורות מהיתר

תקנה 24(א)

הפטור שכן קיים - מיתקן פוטו-וולטאי על גג

תקנה 24(א) לתקנות הפטור פוטרת מהיתר התקנת מיתקן פוטו-וולטאי על גג מבנה שהוקם כדין, בכפוף לתנאים מצטברים. אלה התנאים, בסדר התקנה:

  1. 1. תקן

    המיתקן יותקן לפי ת"י 62548 - דרישות תכן בעבור מערכות פוטו-וולטאיות.

  2. 2. הספק

    הפטור חל על מיתקן שהספקו, בזרם ישיר, אינו עולה על 700 קילוואט למבנה.

  3. 3. מיקום והנחה

    "המיתקן יותקן על גג מבנה שהוקם כדין ולא יבלוט מהיקף הגג; בגג משופע יונח המיתקן בצמוד לגג, ככל האפשר, ובכיוון שיפוע הגג; בגג שטוח לא יבלוט המיתקן ממעקה הגג".

  4. 4. מצללה

    תקנה 24(א)(3א): "במבנה שהוא מצללה, המיתקן יותקן כך שהמבנה ימשיך לעמוד בתנאים האמורים לעניין מצללה".

  5. 5. מקום לשאר המיתקנים

    על גג המבנה נותר מקום להתקנת כל המיתקנים האחרים הנחוצים בו, לרבות מערכת סולרית לאספקת מים חמים ודרכי מוצא.

  6. 6. אישורים

    אישור חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מהנדס או חשמלאי הנדסאי, ואישור על יכולת המבנה לשאת את המיתקן, על יציבותו, ועל כך שכשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון.

ראשית, ההספק אינו הסעיף שמכריע. 700 קילוואט הוא תנאי אחד מתוך כמה, והפטור כולו חל על מיתקן שמותקן על גג של מבנה שהוקם כדין. קירוי אטום חדש אינו גג קיים - הוא מבנה חדש.

שנית, הפטור אינו פטור מאחריות. תקנה 4(א) לתקנות הפטור קובעת שהפטור ״לא ישמש הגנה בפני תביעה אזרחית״ של שכן או של צד שלישי.

שלישית, אין פטור למיתקן שבולט מעל מעקה הגג. לשון התקנה נותרה ״בגג שטוח לא יבלוט המיתקן ממעקה הגג״, ומפת הדרכים של משרד האנרגיה מינואר 2025 מציינת לגבי עדכון תקנות הפטור למתקנים קטנים שהצעד נבחן מול מינהל התכנון והוחלט שלא לקדמו.

אישור קונסטרוקטור למערכת סולארית · פטור מהיתר למערכת סולארית על הגג - 2026 · אישור קונסטרוקטור לפאנלים סולאריים

השוואה

שתי המתכונות, שורה מול שורה

השוואה בין פרגולה שהלוחות הם משטח ההצללה שלה לבין קירוי לוחות רציף
היבטהלוחות הם משטח ההצללהקירוי לוחות רציף
מעמד בתקנותמצללה לפי תקנות הפטור, כל עוד המרווחים מחולקים באופן שווה ומהווים 40 אחוזים לפחות מהמשטח - או לפי תכנית הגגות העירוניתאינו מצללה: משטח ההצללה אטום. קירוי שקוף מותר בצמוד לתקרה, ולוח פוטו-וולטאי סטנדרטי הוא חלק אטום
ספירת שטחאינו נספר כשטח מקורה, בגבולות השטח שבתקנהנספר במלואו כשטח בנייה - דורש זכויות בנייה פנויות
המסלולפטור מהיתר לפי תקנה 12 בצירוף 24(א)(3א), בכפוף לתנאי תקנה 2 - התאמה לתכניות ולהנחיות המרחביות החלות במקום; אם התכנית העירונית מוציאה מצללת גג מהפטור - בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרתהיתר בנייה בכפוף לזכויות. הקלה אינה מוסיפה שטח, ולכן חריגה ממכסת הזכויות אינה נפתרת בהקלה
מי חותםאישור אחד על העיגון, על היציבות ועל יכולת המבנה לשאת את המיתקן. תקנה 4ב מתירה שהאישור יינתן גם בידי הנדסאי מבנים, כשהמיתקן על הקרקע או על גבי מבנה פשוט. בנוסף: אישור חשמלאיעורך בקשה ומתכנן שלד; תיק הגשה חתום
מה מגישיםשתי הודעות על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר - אחת לפי תקנה 12 ואחת לפי תקנה 24 - עם אישור חתום אחד המצורף לשתיהן, אישור החשמלאי, וההודעה לפי תקנה 24 נמסרת גם לרשות הארצית לכבאותבקשה להיתר: תנוחה, חתך, טבלת שטחים ופרט. בהליך המקוצר - בלי מכון בקרה ובלי תעודת גמר
לוח זמניםההודעה מוגשת תוך 45 יום ממועד ביצוע העבודה; במיתקן שהספקו עולה על 50 קילוואט נדרשת בנוסף הודעה 45 יום לפני הביצועהשלבים הקצובים בתקנות: 10 ימי עבודה לבדיקת התנאים המוקדמים, 25 ימי הבקרה המרחבית, וחמישה ימים למתן ההיתר לאחר תשלום החיובים
מה שובר את זהשיפוע, מילוי במרווחים, רפפות, פלנץ' שמציץ מחוץ להיטל הלוח, שכבה מוגבהת-

לוחות על גג קיים בלי מבנה חדש

המתכונת הפשוטה ביותר: פטור בתנאי ההצמדה לגג המשופע, או אי-הבליטה ממעקה הגג השטוח.

המספרים

כמה פרגולה ״עולה״ כל לוח

זו השאלה שמכריעה בפועל, והיא לא שאלה משפטית אלא שאלת שטח.

לוח סטנדרטי הוא בערך 1.76 על 1.13 מ׳ - כשני מטרים רבועים. אם מחצית ממשטח ההצללה חייבת להישאר פתוחה, כל לוח גורר אחריו עוד שני מטרים רבועים של אוויר. מוסיפים את הקורות שחוצות את המרווח ואת המישקים בין לוח ללוח - וכל לוח ״עולה״ כארבעה וחצי מטרים רבועים של פרגולה.

דוגמה מסומנת אחת: מצללה 5.55 על 2.60 מ׳ = 14.4 מ״ר, רצועת לוחות אחת ברוחב 1.134 מ׳ ומרווח פתוח לצדה - שלושה לוחות, חלק אטום 49.9 אחוזים. כדי להגיע לארבעה לוחות נדרשים כ-18.2 מ״ר, ובתצורה אחרת - רצועות קצרות יותר בעומק גדול יותר.

  1. 1.הכלל של כ-4.5 מ״ר ללוח נגזר מדרישת 50 אחוזים מרווחים של תכנית גגות מחמירה. במרווח הארצי של 40 אחוזים החלק האטום גדול יותר והשטח הדרוש קטן יותר - המספר המדויק נקבע בתכנון.
  2. 2.אטום = לוחות + קורות + מישקים. קורה ברוחב 150 מ״מ שמרכזה על שפת הלוח חושפת 75 מ״מ לתוך המרווח (ארבע כאלה - כ-6.6 אחוזים), וגם חריגה של 20 מ״מ בלבד מהיטל הלוח בארבע קורות מוסיפה כ-1.8 אחוזים ומפילה מצללה מ-49.5 אחוזים ל-51.3 אחוזים.
  3. 3.התקרה השנייה: שטח המצללה המותר לפי התכנית החלה על הגג. התקרה הזו, ולא הרצון, קובעת את מספר הלוחות.
  4. 4.הציפייה: פרגולה כזו מייצרת פחות ממחצית ממה שקירוי מלא היה מייצר, כי מחצית מהמשטח פתוחה והלוחות שוכבים אופקית.

אין לגזור מהדוגמה מספר לוחות, הספק או תפוקה שנתית לגג אחר. כל מספר כזה נגזר ממדידה של גג ספציפי.

ההגשה

מה מגישים, ומי רשאי לחתום

במסלול הפטור לא מבקשים היתר. מגישים הודעה על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר לרשות הרישוי, תוך 45 יום ממועד הביצוע. במיתקן שהספקו עולה על 50 קילוואט נדרשת, נוסף על כך, הודעה לרשות הרישוי 45 יום לפני ביצוע העבודה.

  1. 1. אישור העיגון והיציבות

    אישור חתום על עיגון המצללה ועל יציבותה, ועל כך שכשל מבני במצללה לא יתרחש בנקודת העיגון למבנה ולא יגרום לכשל מבני במבנה.

  2. 2. אישור הנשיאה

    אישור על יכולת המבנה לשאת את המיתקן הפוטו-וולטאי, על יציבותו, ועל כך שכשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון.

  3. 3. אישור החשמלאי

    אישור חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מהנדס או חשמלאי הנדסאי.

  4. 4. ההודעה לכבאות

    ההודעה לפי תקנה 24 תימסר גם לרשות הארצית לכבאות; ההודעה על המצללה לפי תקנה 12 נמסרת לרשות הרישוי בלבד.

כשמדובר במצללה שהלוחות הם משטח ההצללה שלה, מוגשות שתי הודעות - אחת על המצללה לפי תקנה 12 ואחת על המיתקן לפי תקנה 24 - ואישור חתום אחד, ערוך בשלוש לשונות, מצורף לשתיהן. החישוב הסטטי שמאחוריו נעשה למצב הסופי מהיום הראשון: מצללה חשופה שתוכננה ללחיצה הופכת עם לוחות לרכיב שפועלת עליו יניקת רוח, והעמודים, הפלטות והעוגנים עוברים למתיחה. זה הרכיב היחיד שלא ניתן להוסיף בדיעבד בלי קידוח מחדש.

מי רשאי לחתום: תקנה 4ב לתקנות הפטור קובעת שהאישור ״יכול שיינתן גם בידי הנדסאי מבנים״, ובלבד שהמיתקן מותקן על הקרקע או על גבי מבנה פשוט. זו לשון התקנה, וכדאי לצטט אותה בגוף האישור - יש רשויות שההנחיות המקומיות שלהן נוסחו לפני התיקון ועדיין מדברות על ״מהנדס מבנים״.

אישור פרגולה - תהליך ומסמכים

כשאין פטור

המסלול הוא רישוי בדרך מקוצרת

כשהמצללה אינה נכנסת לפטור - בין שהתכנית העירונית מוציאה מצללת גג מהפטור, ובין שהתכנון חורג מתנאי התקנה - המסלול אינו בהכרח היתר מלא.

תקנות הרישוי בדרך מקוצרת מונות פריטים שבהם הבקשה נדונה בהליך מקוצר, ובהם ״הקמת מצללה שלא חלות עליה תקנות הפטור״, ״הקמת סככה שלא חלות עליה תקנות הפטור״, ו״הקמת מיתקנים ומבנים טכניים״ - ובלבד שהשטח הכולל אינו עולה על 25 מ״ר וגובהם אינו עולה על 4 מ׳.

מה שמייחד את ההליך: אין בו מכון בקרה, אין אישור תחילת עבודות ואין תעודת גמר. השלבים הקצובים בתקנות הם 10 ימי עבודה לבדיקת התנאים המוקדמים, 25 ימי הבקרה המרחבית, וחמישה ימים למתן ההיתר לאחר תשלום החיובים; פירוט החיובים עצמו נמסר בתוך 40 ימים ממועד קליטת הבקשה. ״יום״ בתקנות הוא יום עבודה, ולגבי רשות הרישוי והמהנדס - למעט פגרת הקיץ באוגוסט. ההיתר שיוצא בסופו הוא היתר בנייה לכל דבר.

מה שמוציא ממנו: בקשה שכוללת הקלה, או בקשה שנדונה בוועדת משנה ולא ברשות הרישוי. במילים אחרות - בקשה שתואמת את התכנית החלה במלואה נשארת בהליך המקוצר; בקשה שחורגת ממנה נופלת להליך הרגיל, ואם החריגה היא בשטח - היא אינה נפתרת בהקלה כלל.

הערה שחוסכת אכזבה

במסלול הפטור בקשת החיבור לרשת מוגשת עם טופס הדיווח והתצהיר. במסלול ההיתר, החלטת רשות החשמל דורשת שבקשה לשילוב מיתקן שאינה יכולה להיכלל בתקנות הפטור תלווה בהמצאת היתר בנייה ובתכנית ההגשה החתומה, וכי החיבור יהיה כפוף גם להמצאת טופס 4. בהליך המקוצר אין תעודת גמר, ולכן זו שאלה שיש לברר מול חברת החשמל בתחילת התיק ולא בסופו.

הוראות מקומיות

הבדלי רשויות: אותה פרגולה, תוצאה אחרת

תקנות הפטור הן רצפה ארצית, ותקנה 2 מתנה את הפטור בהתאמה לתכניות ולהנחיות המרחביות החלות במקום. על גג שחלה עליו תכנית גגות עירונית או הנחיות מרחביות, התכנית יכולה להחמיר - ולכן אותה פרגולה בדיוק יכולה לעבור בעיר אחת וליפול בעיר שכנה.

הוראות מקומיות למצללה ולקירוי בשלוש רשויות
רשותמה כתוב בהוראהההשלכה על פרגולת לוחות
חולוןתכנית הגגות ח/1/23: "משטח הצללה מישורי ואינו משופע או נטוי"; המרווחים בין החלקים האטומים "מחולקים באופן שווה ומהווים 50% לפחות ממנו"; קונסטרוקציה קלה מעץ או מתכת, וחומר אחר באישור מהנדס העיר; גובה עד 2.50 מ' מפני רצפת הגג; נסיגה 1.20 מ' מכל חזיתמחצית מהמשטח חייבת להישאר פתוחה - כלומר פחות לוחות מהמרווח הארצי; וכל שיפוע פוסל את המשטח. קו הייחוס למדידת הנסיגה נבדק מול ההוראה המקומית: ההנחיות המרחביות מודדות ממעקה הגג, וטבלת התכנית מנוסחת בקווי בניין
ראשון לציוןההנחיות אוסרות במפורש: "אין לקרות ולכסות המצללה ברעפים או לוחות או כל חומר אטום אחר"קירוי לוחות על מצללה חסום בלשון ההנחיה עצמה
תל אביב-יפוקירוי שקוף על תקרת מצללה "יותקן בצמוד ובמקביל לתקרת המצללה, ולא יבלוט מהמסגרת החיצונית שלה"; קירוי שקוף בתוך המסגרת יכול להיות משופע ובלבד שלא יבלוט ממנהגם כאן אין שכבה מעל המסגרת, ושיפוע מותר רק בתוך המסגרת

אלה שלוש דוגמאות. בעיר שלא נבדקה - הנוסח בהנחיות המרחביות ובתכנית הגגות המקומית הוא שקובע, ואי אפשר להסיק ממנו לעיר אחרת. הבדיקה הראשונה בכל תיק היא קריאת התכנית החלה על הגג הספציפי.

ההנחיות המרחביות לפי עיר

טעויות

שבע הטעויות החוזרות

"זה מתחת ל-700 קילוואט, אז זה פטור"

ההספק הוא תנאי אחד מתוך כמה, והפטור בתקנה 24 חל על מיתקן שמותקן על גג של מבנה שהוקם כדין. קירוי אטום חדש אינו גג קיים - הוא מבנה חדש, וההספק לא מעלה ולא מוריד.

לקנות "פרגולה סולארית" מקטלוג, עם לוחות צמודים זה לזה

משטח אטום רציף אינו מצללה, ושטחו נספר כשטח בנייה שדורש זכויות פנויות. את זה בודקים לפני החתימה מול המתקין, לא אחריה.

להקים מצללה בפטור ואז להגביה מעליה לוחות כ"מיתקן נפרד"

התקנה בוחנת את המצב אחרי ההתקנה ודורשת קירוי בצמוד לתקרה. פיצול לשתי הודעות אינו מרפא את המהות - ההודעות עצמן הן הנוהל התקין, ומה שלא עובד הוא התכנון שמאחוריהן.

לשפע את הלוחות "בשביל התפוקה"

בעיר שחלה בה תכנית גגות, משטח ההצללה עשוי להידרש להיות מישורי ולא משופע או נטוי, והקורות אופקיות בלבד - כך בחולון. ההגדרה הארצית אינה מציבה תנאי שיפוע, אך שיפוע הוא הסעיף הראשון שנראה בחתך, ולכן נבדק מול התכנית החלה לפני התכנון.

לחשב את אחוז המרווחים לפי הלוחות בלבד

החלק האטום כולל גם את הקורות שחוצות את המרווח ואת המישקים. קורה ברוחב 150 מ״מ שמרכזה על שפת הלוח חושפת 75 מ״מ לתוך המרווח - ארבע קורות כאלה בשתי רצועות מוסיפות כ-6.6 אחוזים חלק אטום; ואפילו חריגה של 20 מ״מ בלבד מהיטל הלוח, בארבע קורות, מוסיפה כ-1.8 אחוזים - ההפרש בין 49.5 אחוזים לבין 51.3 אחוזים.

למלא את המרווחים אחרי ההתקנה - רפפות, פח, מסתור או סרגלי נוי

כל מילוי מקטין את המרווח ומבטל את הפטור בדיעבד. מה שנבדק הוא המצב בפועל, לא התכנית שהוגשה.

להניח שפטור מהיתר פירושו פטור מבדיקה הנדסית

הפטור עצמו מותנה באישור חתום על העיגון, על היציבות ועל יכולת המבנה לשאת את המיתקן. ותקנה 4(א) קובעת שהפטור לא ישמש הגנה בפני תביעה אזרחית - הוא מסיר את דרישת ההיתר, לא את האחריות.

כסף

ארנונה, היטל השבחה ותעריף החשמל

שלוש שאלות כספיות חוזרות, ולכל אחת מקור אחר.

היטל השבחה. התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה כוללת הוראת שעה, מ-3 באפריל 2025 ועד 31 בדצמבר 2030, הפוטרת מהיטל השבחה השבחה שנוצרה בשל הקמת מיתקן פוטו-וולטאי על גג בניין, כשהחשמל מיועד לשימוש עצמי של המשתמשים בבניין. הפטור הוא על ההשבחה בשל המיתקן; השבחה שמקורה בשטח בנייה שנוסף בהיתר אינה בגדרו.

ארנונה. שאלת הארנונה אינה נגזרת מתקנות התכנון והבנייה. העובדה ששטח מצללה אינו נספר כשטח מקורה לצורך זכויות בנייה אינה קביעה לעניין חיוב הארנונה, והשאלה מופנית לאגף הגבייה ברשות המקומית. אין לגזור אחת מהשנייה.

תעריף החשמל. לפי החלטה 70103 של רשות החשמל, התעריף למיתקנים שהספקם אינו עולה על 15 קילוואט עומד על 48 אגורות לקילוואט-שעה, לתקופה של 26 שנים מקבלת תשובת המחלק, והוא נומינלי ואינו צמוד מדד. המועד הקובע הוא הגשת בקשת החיבור, והמדרגה חלה על בקשות חיבור שיוגשו עד 31 בדצמבר 2026.

זהו מידע עובדתי על התעריף ועל מועדיו. המדריך אינו עוסק בכדאיות כלכלית, בהחזר השקעה או במחירי מערכות - אלה אינם בתחום המשרד.

שאלות נפוצות

פרגולה עם פאנלים סולאריים - שאלות נפוצות

האם צריך היתר בנייה לפרגולה עם פאנלים סולאריים?
תלוי במה שהלוחות עושים. אם הלוחות הם משטח ההצללה עצמו, בשורות שמשאירות מרווחים פתוחים מחולקים באופן שווה כנדרש בתקנות, המבנה נשאר מצללה ופטור מהיתר בתנאי ההודעה והאישורים, ובכפוף לתקנה 2 שדורשת התאמה לתכניות ולהנחיות המרחביות החלות במקום. אם הלוחות יוצרים קירוי רציף ואטום - המבנה אינו מצללה, שטחו נספר כשטח בנייה, ונדרשים היתר וזכויות בנייה פנויות.
פרגולה סולארית - פטורה מהיתר?
רק אם אחרי התקנת הלוחות המבנה ממשיך לעמוד בהגדרת מצללה. תקנה 24(א)(3א) לתקנות הפטור מנסחת זאת במפורש: במבנה שהוא מצללה, המיתקן יותקן כך שהמבנה ימשיך לעמוד בתנאים לעניין מצללה. קירוי אטום רציף אינו עומד בתנאי הזה.
האם אפשר לשים פאנלים סולאריים על פרגולה קיימת?
אפשר רק אם אחרי ההתקנה המצללה נשארת מצללה: הלוחות צמודים למסגרת ואינם שכבה מוגבהת מעליה, והמרווחים הפתוחים נשמרים בשיעור הנדרש. פרגולה שאושרה בעבר אינה מגינה על קירוי אטום שיתווסף מעליה - הבדיקה היא של המצב שאחרי ההתקנה.
כמה פאנלים אפשר לשים על פרגולה?
המספר נגזר משטח המצללה המותר, ולא מהרצון. כשמחצית מהמשטח חייבת להישאר פתוחה, כל לוח "עולה" כארבעה וחצי מטרים רבועים של פרגולה - כולל הקורות והמישקים. המספר הזה נגזר מדרישת מרווחים של 50 אחוזים בתכנית גגות מחמירה; במרווח הארצי של 40 אחוזים השטח הדרוש קטן יותר, והמספר המדויק נקבע בתכנון. שטח המצללה עצמו חסום בתקרה שקובעת התכנית החלה על הגג.
פאנלים סולאריים על גג רעפים - צריך היתר?
לא, כשהמיתקן מונח בצמוד לגג ובכיוון שיפוע הגג, על מבנה שהוקם כדין, ובהספק זרם ישיר שאינו עולה על 700 קילוואט למבנה, ובכפוף לתנאי תקנה 2. נדרשת הודעה לרשות הרישוי תוך 45 יום ממועד ביצוע העבודה, בצירוף אישור חשמלאי ואישור על יכולת המבנה לשאת את המיתקן ועל יציבותו, וההודעה נמסרת גם לרשות הארצית לכבאות.
מתקן סולארי על גג שטוח - מותר שיבלוט מהמעקה?
לא במסלול הפטור. התקנה קובעת שבגג שטוח לא יבלוט המיתקן ממעקה הגג, ואין כיום פטור למיתקן שבולט מעליו. מפת הדרכים של משרד האנרגיה מינואר 2025 מציינת לגבי עדכון תקנות הפטור למתקנים קטנים שהצעד נבחן מול מינהל התכנון והוחלט שלא לקדמו.
כמה מרווח חייב להישאר בין שורות הלוחות כדי שהמצללה תישאר מצללה?
לפי תקנות הפטור, המרווחים בין החלקים האטומים מחולקים באופן שווה ומהווים 40 אחוזים לפחות ממשטח ההצללה. בעיר שחלה בה תכנית גגות, התכנית יכולה להחמיר - בחולון הדרישה היא 50 אחוזים. החלק האטום אינו הלוחות בלבד: הוא כולל את הקורות שחוצות את המרווח ואת המישקים בין לוח ללוח.
פרגולה סולארית נחשבת שטח בנייה?
מצללה תקנית אינה נספרת כשטח מקורה, בגבולות השטח שבתקנה. קירוי לוחות רציף בגובה שהייה כן נספר, ולכן הוא דורש זכויות בנייה פנויות. לוחות שגובה חלקם התחתון אינו עולה על 1.5 מ' מפני הגג אינם נספרים, וכך גם משטח לוחות רציף על קונסטרוקציה אחת שקצהו התחתון עד 1.5 מ' וקצהו העליון עד 4 מ'.
מי חותם על אישור היציבות למתקן סולארי?
האישור נדרש על יכולת המבנה לשאת את המיתקן, על יציבותו ועל כך שכשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון. תקנה 4ב לתקנות הפטור מתירה שהאישור יינתן גם בידי הנדסאי מבנים, ובלבד שהמיתקן מותקן על הקרקע או על גבי מבנה פשוט. במקביל נדרש אישור חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מהנדס או חשמלאי הנדסאי.
דיווח 45 יום לפאנלים סולאריים - מה מגישים?
הודעה לרשות הרישוי על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר, שיש להגיש תוך 45 יום ממועד ביצוע העבודה. אליה מצורפים אישור החשמלאי והאישור על יכולת הנשיאה והיציבות, וההודעה לפי תקנה 24 נמסרת גם לרשות הארצית לכבאות. במיתקן שהספקו עולה על 50 קילוואט נדרשת בנוסף הודעה לרשות הרישוי 45 יום לפני ביצוע העבודה. כשמדובר במצללה שהלוחות הם משטח ההצללה שלה, מוגשות שתי הודעות - אחת על המצללה לפי תקנה 12 ואחת על המיתקן לפי תקנה 24.
פרגולה עם לוחות שאינה פטורה - מה המסלול?
בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת, לפי הפריט "הקמת מצללה שלא חלות עליה תקנות הפטור". בהליך הזה אין מכון בקרה ואין תעודת גמר, והשלבים הקצובים בתקנות הם 10 ימי עבודה, 25 ימי בקרה מרחבית וחמישה ימים למתן ההיתר לאחר תשלום החיובים. ההליך המקוצר אינו חל על בקשה שכוללת הקלה או שנדונה בוועדת משנה.
האם אפשר לקבל הקלה כדי להוסיף את השטח של הקירוי?
לא. חוק התכנון והבנייה קובע שנושאי ההקלה לא יכללו הוספת שטחי בנייה, ולכן חריגה ממכסת הזכויות אינה נפתרת בהקלה. כשאין זכויות פנויות, הדרך היחידה היא שינוי התכנון.
פרגולה סולארית בחולון, בראשון לציון או בתל אביב - מותר?
ההוראה המקומית היא שמכריעה. בחולון תכנית הגגות דורשת משטח מישורי, מרווחים של 50 אחוזים לפחות המחולקים באופן שווה, קונסטרוקציה קלה מעץ או מתכת וחומר אחר באישור מהנדס העיר, וגובה עד 2.50 מ' מפני רצפת הגג. בראשון לציון ההנחיות אוסרות במפורש לקרות ולכסות מצללה בלוחות או בכל חומר אטום אחר. בתל אביב קירוי שקוף מותר בצמוד ובמקביל לתקרת המצללה בלבד. בעיר אחרת יש לקרוא את ההנחיות המרחביות ואת תכנית הגגות החלה על הגג.
התקנתי לוחות בלי לבדוק - מה הסיכון?
עבודה שאינה בגדר הפטור היא בנייה בלא היתר על כל המשתמע מכך, והפטור עצמו, גם כשהוא חל, אינו מהווה הגנה בפני תביעה אזרחית של שכן או של צד שלישי. בנוסף, החיבור לרשת החשמל נשען על תצהיר שהמיתקן מותקן על גג של מבנה שהוקם כדין. את המסלול בודקים לפני ההתקנה.

לפני שמזמינים - בדיקת מסלול

שליחת מידות הגג ומפרט הלוחות מספיקה כדי לומר באיזה מסלול מדובר: הודעת פטור, הליך מקוצר או תכנון מחדש.